בסוף שנת 1943 הגרמנים בעיר ורשה יצאו הרבה לבילויים בכיכר שלושת הצלבים ולא יכלו לתאר לעצמם שעוד חיים ילדים יהודיים , שאינם מסתתרים, אלא מסתובבים גלויים לעין ועוד מעזים להתפרנס ממכירת סיגריות. בכיכר שלושת הצלבים ההומה בוורשה הסתובבו אלפי גרמנים החל בטייסים, קצינים רמי דרג וכלה בחיילים פשוטים, ובנוסף להם גם חיילים זרים לצד הגרמנים , הונגרים רובם.
כותב פרץ הוכמן ז"ל בספר הזיכרונות שלו : "מכרנו לחיילים הגרמנים סחורה וסיגריות וקנינו מהם מצרכים שונים , כמו קופסאות שימורים, שמיכות צבאיות ועוד.
התחלנו לסחור גם בעיתונים. המסחר בעיתונים התגלה כעסק טוב , שכן אמצעי התקשורת צונזרו, והאוכלוסייה הפולנית, שלא ידעה דבר על הנעשה מחוץ לגבולות פולין , יחלה לכל פירור של מידע.
את העיתונים קנינו מאנשים פולנים שהיה בידיהם זיכיון מכירה. הצטיידנו בכמות גדולה של עיתונים ואז הפצנו אותם ברחבי העיר.
באחד הימים בעת המסחר בסיגריות ובעיתונים יצר אתנו קשר אדם יהודי מרשים בזהות נוצרית. שמו היה ז'מיאן , איש המחתרת היהודית החשאית בוורשה הפולנית. הוא הצליח לזייף עבורנו תעודות של ילדים פולנים נוצרים ובכך גדל ביטחוננו לסחור עם הגרמנים. ז'מיאן גם הצליח לחסל כמה מלשינים פולנים סביבנו שסיכנו אותנו ורצו להלשין עלינו כי אנו ילדים יהודים.
התפרנסנו ממכירת העיתונים בכיכר שלושת הצלבים אך בלילות לא היה לנו היכן ללון . עברנו בלילות בין חדרי מדרגות ומרתפים קרים כאשר אנו בקושי שורדים בקור העז.
לפני כל חג הורגשה אצל הפולנים תכונה רבה. החל בולמוס של קניות : משקאות , אוכל וגם סיגריות. לנו הייתה מחשבה אחת : שיעבור החג מהר ככל האפשר. בלילה היינו שוכבים בחדר המדרגות על הבטון החשוף ושמענו את השירה שבוקעת מהבתים הפולנים בחג .
הנערים הפולנים שעבדו אתנו וסחרו אתנו בכיכר שלושת הצלבים לא ידעו שאנו יהודים ויחד איתם הלכנו להתפלל בכנסייה. העובדה שהתפללנו אתם בכנסייה הייתה לזכותנו וחיזקה את הדימוי הנוצרי שלנו. עבורנו הייתה זו צורת בילוי , כי ממילא לא היה לנו לאן ללכת. נראה לי שאין כנסיה בוורשה שלא ביקרתי בה. את התפילה ידעתי טוב יותר מהנוצרים. בזכות ידיעת התפילות הנוצריות ניצלתי כמה פעמים כאשר פולני הלשין עלינו בפני המשטרה הגרמנית.
המשכנו לחפש מקומות לינה בלילות ובאחד הלילות לנו בלי לשים ללב בחדר מדרגות של בניין בו התגוררו קציני ס.ס גבוהים בוורשה. גם בתור פולנים היינו צפויים לסכנת מוות אם יגלו אותנו הגרמנים , אך הצלחנו להימלט בבוקר מוקדם מבניין זה. מאוחר יותר הצטרפתי למרד הפולני בוורשה ושם הייתי הלוחם הצעיר ביותר מול הגרמנים."
מקור:
פרץ הוכמן. להעז לחיות. הוצאת מודן ומשרד הביטחון -ההוצאה לאור
0
