השלטונות הגרמנים הקציבו לתושבי הגטו מנות רעב של 180 גרם לחם יבש ליום. 220 גרם סוכר לחודש וכדומה. מצוקה ורעב הציצו מעיניהם של מרבית הילדים. תהליך ההתמוטטות הפיסית נעשה יותר ויותר בולט לעין בגטו . השחפת החלה להתפשט בכל רחבי הגטו. התמותה הגוברת של האוכלוסייה היהודית ( 7,000 מתים לחודש!) הגדילה מיום ליום את גיל היתמות.
תהליך ההתרוששות של המוני תושבים השליך לרחוב אלפי ילדים שנהפכו לקבצני רחוב קטנים- "ילדי רחוב" שהתחננו לפת-לחם. מצבם של אלפי ילדי פליטים, אשר התרכזו במה שנקרא "בתי-מחסה לפליטים" , היה ממש נואש. מתוך למעלה 400,000 יהודים שנמצאו בגטו היו קרוב ל100,000 ילדים בגיל עד 15 שנה.
לא פחות מאשר 75 אחוז נזקקו לעזרה ולסעד. על ידי מאמץ עילאי נתאפשרה הקמת רשת ענפה של מוסדות עזרה וסעד, שהקיפה יחסית מספר רב של ילדים, אבל לא ניתן היה לפתור את הבעיה באופן יסודי ולקלוט את כל אלפי היתומים החדשים. ובכל זאת , הופעלו למעלה מ100 מוסדות שהגישו סעד ל25,000 ילדים בקירוב. כלומר , למעלה מ25 אחוז מכלל ילדי הגטו.
ארגון הסעד "צנטוס" החזיק 30 בתי יתומים ופנימיות מסוגים שונים, שבהם מצאו קורת-גג וסעד כ4,000 יתומים.
מלבד בתי-היתומים והפנימיות מסוגים שונים קיים "צנטוס" 20 מעונת-יום , שבהם קיבלו אלפי ילדים מזון והשגחה במשך חצי יום. כמו כן הופעלו ע"י "צנטוס" 20 מטבחים מיוחדים לילדים, שבהם חילקו יום-יום מזון לאלפי ילדים עניים ו30 מעונות יום לילדים לנוער באזור בתי-הפליטים. מוסדות אלו היו נקודות-האור היחידה במרכזים אלו של דלות איומה , של רעב ומחלות.
"צנטוס" גם ארגן במאות בתים , ליד וועדי-הבתים , מה שנקרא "פינות לילדים". בחודשי הקיץ ניצלו עובדי "צנטוס" ופעיליו כל פיסת ירק בגטו בשביל לארגן קייטנות לילדים . "צנטוס" ארגון בגטו למעלה מ10 קייטנות כאלו.
מתחת למסווה של המטבחים לילדים ושל מעונות-היום של "צנטוס" התקיימה בגטו פעולה ענפה של הוראה חשאית. ברשת הרחבה של בתי-ספר החשאיים מכל הזרמים למדו בגטו אלפי ילדים.
על ארגון "צנטוס":
"צנטוס" – " מטה החברה לטיפול ביתומים "נוסד בפולין עוד בשנת 1924 . בתקופת הכיבוש הנאצי של פולין תוגבר "צנטוס" על ידי הארגון היהודי לעזרה הדדית.
הרוב המכריע של עובדי "צנטוס" נרצחו ע"י הנאצים ב1943 . מאות מחנכים ופדגוגים , רופאים ואחיות , פסיכולוגים ועובדים סוציאליים הובלו למוות למחנות ההשמדה בגלי הגירושים מוארשה. רק בודדים נותרו בחיים
מקור וקרדיט :
אדולף -אברהם ברמן, "גורל הילדים בגיטו וארשה ", בתוך : שואה וגבורה ,- מבחר מאמרים, מרכז ההסברה , 1976.
על המחבר אברהם ברמן שהיה מנכ"ל "צנטוס" בתקופת השואה
1
