לוסי ליפינר, ניצולת שואה בת 90 מניו יורק עברה בספטמבר 2023 לישראל ואין לה תוכניות ולחזור לארה"ב בעקבות המתקפה הרצחנית של חמאס.
"חברים בארה"ב מתחננים שאחזור. אמרה ליפינר. "אני אומרת, 'תשמעו, אני אוהבת את ארה"ב – אני יודעת מה ארה"ב עשתה בשבילי ועבור המשפחה שלי, זה היה טוב לנו – אבל אני לא חוזרת ולא הולכת לשום מקום. אני לא מפחדת בעצמי.'" בצחוק אירוני, הוסיפה, "תשמעו אני כבר לא אמות צעירה".
ליפינר הייתה קשורה לארה"ב מאז 1949 אז הייתה פליטה מהשואה שנתקבלה להגירה בארה"ב . בספטמבר 2023 , לפני ההתקפה הרצחנית של החמאס , הרגישה מחויבת "לעבור הביתה" לישראל ו"להיות עםהעם שלי", מבלי לדמיין אילו מעשי טבח יתרחשו רק חודש לאחר מכן.
הספר פירט את סיפור ההישרדות המזעזע שלה כילדה יהודייה פולנייה צעירה בת שש שילדותה באה לקצה כאשר הנאצים פלשו בספטמבר 1939.
"לא הייתה לי ילדות – זה נגזל ממני", אמרה ליפינר.
היא נזכרה כיצד לפחות 17 בני משפחה נרצחו בזמן שהיא הסתובבה כילדה קטנה יחפה ורעבה בסיביר ובטג'יקיסטן במרכז אסיה, עד שהגיעה בסוף לאמריקה. ליפינר תיארה את המסע המטלטל שלה כ"טיסה של עשר שנים לחופש".
ליפינר מתריסה על כך שהיא לא זזה סנטימטר מהבית הישראלי החדש שלה. "אין לי הרגל להיכנס לפאניקה. אני פשוט מרגישה עצב וכאב", ליפינר אמרה בהתרסה, "ישראל צריכה אותי. אני יודעת שזו הייתה הבחירה הנכונה לעבור לכאן".
כאן בצילום של כיתת גן הילדים היהודי שלי. זה צולם בפורים לפני השואה. אני ליד החברה הכי טובה שלי רייצ'ל – החלטנו שנינו ללבוש שמלות בדוגמת פטריות. פגשתי את אבא של רייצ'ל אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא התמוטט כשראה אותי. כולם מלבדי (ואחותי) בתמונה זו נרצחו באושוויץ ( מקור).
הערת המתעד , עמי סלנט , מפרויקט " ילדים בשואה" : הורדתי לפני יומיים את הספר שלה באנגלית מאמזון לKINDLE שלי ואתרגם חלק מהזיכרונות לעברית ואפרסם באתר " ילדים בשואה"
0
