גאבור ארדש שנספה בשואה בהיותו בן 13 בלבד. גאבור היה בן למשפחה אמידה מהעיר בודפסט שבהונגריה. בן יחיד להוריו, הד"ר לאיוש וארז'בט ארדש. בגיל שש התייתם מאביו, שחלה במחלה קשה וחי יחד עם אמו, סבו וסבתו אותם העריץ. לאחר מות אביו החל לכתוב שירים והתגלה כמשורר מחונן. בזמן פלישת הגרמנים לבודפסט התחבא בחדר אחורי בחנות צילום במשך כשישה חודשים. באחד הימים, ב- 31.12.1944 לא עמד עוד בסבל והתפרץ לרחוב כדי לנשום אוויר צח. אמו שניסתה לעצור אותו רצה אחריו ושניהם נפלו לידיהם של אנשי צלב החץ הנאצים. עוד באותו הלילה נרצחו האם ובנה על גדות הדנובה הקפואה ומקום קבורתם לא נודע עד היום. במותו השאיר אחריו למעלה משלושים שירים בהונגרית. שירתו היא תעודה היסטורית ואנושית, שבה משתקפת רגישותו ועומק מחשבתו של הנער המשורר.
מריאן מילר, תושבת העיר וקרובת משפחתו לקחה על עצמה להנציח את סיפורו של הנער המשורר והגיעה למרכזים הרפואיים על מנת לספר על המשורר הקטן ולהקריא משיריו.
0