ראובן צור נולד באורדאה שבטרנסילבניה. כשנולד הייתה העיר בשליטת רומניה וב-1940, בעקבות תכתיב וינה, עברה לשלטון הונגריה. במרץ 1944 השתלטו הגרמנים על הונגריה ושואת יהודי הונגריה הואצה. הוא נלקח עם משפחתו לגטו שהוקם, וממנו ברחו לתחומי רומניה. במהלך הבריחה נותקו צור ואחותו מהוריהם. בהגיעם לרומניה נשלח לכלא צבאי שממנו שוחרר בהיותו קטין.
בגיל 13 התוודע לשירת העולם, כאשר קיבל במתנה את ספרו של אנטל סרב "מאה שירים": שירים ממיטב הספרות העולמית שהציג את השיר המקורי מול התרגום ההונגרי. ספר זה חשף בפניו את אמנות השירה והתרגום הספרותי. צור החל לתרגם את יצירותיהם של ויליאם שייקספיר ובודלר להונגרית ובגיל 17 פרסם לראשונה את עבודתו.
בשנת 1949 עלה לישראל עם משפחתו. הוא נקלט במוסד עליית הנוער "אלוני יצחק" והחל ללמוד עברית באמצעות השוואת תרגומים של יצירות שאותן הכיר. בשירותו הצבאי שירת בחיל הרגלים ובמהלכו, בשנת 1951, פורסם לראשונה תרגומו לעברית של השיר "בלדה על האיש ששר בעינויים". בתום שירותו למד באוניברסיטה העברית לימודי ספרות עברית וספרות אנגלית. במקביל החל צור לעבוד כמורה במוסד עליית הנוער "חוות הנוער הציוני". בזמן זה התפרסמו ספריו הראשונים.
בשנים 1969–1971 למד צור לימודי דוקטורט באוניברסיטת סאסקס באנגליה. בשובו החל ללמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. צור ייחס חשיבות רבה להוראה, ושיעוריו התאפיינו בעידוד החשיבה העצמית אצל תלמידיו.
פרופ' צור, שברוב הקריירה שלו שימש כמרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, הוא אבי גישת "הפואטיקה הקוגניטיבית" וכתב כמה וכמה מחקרים פורצי דרך הן על שירת ימי הביניים והן על השירה המודרנית. בשנת תשס"ט זכה בפרס ישראל לחקר הספרות העברית. בנוסף היה גם מתרגם מחונן.
צור היה נשוי לאילנה, מורה לשיטת אלכסנדר, ממנה התאלמן בשנת 2014. בתם היחידה, ענבל, נפטרה בשנת 2004, לאחר שנות סבל רבות, ממחלת הטרשת הנפוצה.
נפטר בירושלים ב-6 בספטמבר 2021.
מקור 1 :
ראובן צור – ויקיפדיה
מקור 2 :
פואטיקה קוגניטיבית – עיון – הארץ
0
