האלוף במיל' אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר סיפר על אביו שהיה יוצא מדי יום לחלק תעודות מזויפות ליהודים. "את כל חייו הבוגרים השקיע אבי בחינוך. הוא אמר לי שיש שני דברים חשובים – ביטחון כדי שלא יקרה לנו שוב מה שקרה שם, וחינוך כדי לשמור על רוח האדם"
מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (במיל') אליעזר שקדי הוא בנו של משה מנדל (שקדי) ז"ל, שהלך לעולמו לפני תשע שנים, ואשר כנער גויס בכפיה לפלוגות העבודה של הצבא ההונגרי אבל נמלט והגיע ל"בית הזכוכית" בבודפשט – שם סייע בהצלת אלפי יהודים בחלוקת תעודות שווייצריות מזויפות, ובהברחת יהודים נוספים לתוך המתחם ששוחזר בתצוגה במוזיאון.
שקדי: "כל משפחתו של אבי הושמדה באושוויץ, אך הוא קפץ מהרכבת והגיע ל'בית הזכוכית' בבודפשט. אחרי המלחמה חזר לעיירה בה נולד והמתין שם שנתיים עד שהבין שנשאר בעולם לבד לחלוטין. הוא עלה לארץ והקים משפחה ממש בנס. בבית לא דיברו על השואה אבל הוא כיוון אותנו בלי מילים. ידענו שחשוב לו שקודם כל נהיה בני אדם משכילים ושיש לנו תפקיד בעולם הזה".
"הוא קרא לתפקיד שלי מפקד חיל האוויר של מדינת ישראל והעם היהודי. זו הייתה ההסתכלות שלו. היום, רק בפרספקטיבה לאחור, אני יודע להגיד שבגלל ההכוונה שלו נשארתי בצבא כל השנים. הוא אומר ששלוש שנים אחרי הקטסטרופה הכי גדולה של העם היהודי, קרה ההישג הכי גדול שלו, מדינת ישראל. אנחנו טעינו פעם אחת ולא יכולים לטעות עוד פעם. לזכור, לא לשכוח ולסמוך רק על עצמנו. בסוף, שזה יהיה תלוי רק בנו. הוא גם היה אומר שבדרך למשרפות באושוויץ אף אחד לא התעניין איזה סוג וגודל כיפה יש לך על הראש ומאיזה זרם אתה. משום כך אני חושב שכל מי שנמצא פה בחדר הוא אח שלי, גם אם חושב אחרת ממני, כי הוא רוצה בטובת העניין כמוני. זה המסר החינוכי והערכי וראוי לדבר בו".
שקדי סיפר על מספר מקרים בהם השואה השפיעה עליו כמפקד חיל האוויר. הוא סיפר על המטס מעל אושוויץ שהתבצע ללא אישור, על ביקור בחיל האוויר הגרמני בו הגרמנים הצדיעו לקצינים ישראלים ושרו התקווה על אדמת גרמניה, וכן הרחיב על הזמנה לארוחת ערב עם נשיא המדינה פרס ז"ל ונשיא הונגריה: "התניתי את הגעתי בכך שאבי יבוא איתי. הוא שתק כל הנסיעה, דבר חריג, ולבסוף אמר 'אתה לא מבין מה קורה פה, אני משה מנדל שקדי, נוסע לירושלים בירת ישראל והעם היהודי, לפגוש את נשיא ישראל והעם יהודי, עם הבן שלי שמפקד על חיל האוויר של העם היהודי, לפגוש את נשיא הונגריה – שם לפני 60 שנה חיינו היו שווים פחות מחיים של כלב מת – והוא עוד לא יודע שהוא הולך להתנצל בפני. אם לפני 60 שנה היו מבקשים ממני לחשוב על החלום הכי מתוק שאני יכול לחשוב עליו, אין שום סיכוי שהייתי אומר שמשהו קרוב למה שתיארתי כרגע'. אם אתם מתלבטים אם נשיא הונגריה התנצל בפניו, אתם לא מכירים את אבא שלי – ברור שכן".
אלוף שקדי מספר על אביו: "לאור מראהו כנער בלונדיני, תפקידו היה לצאת בכל יום לחלק את התעודות המזויפות ליהודים ברחבי בודפשט, בתקווה שאלה יעזרו להציל את חייהם. יצא כל יום, ולא ידע אם יחזור. אין כל ספק כי 'בית הזכוכית' הציל את חייו של אבא ואת חייהם של עוד אלפים רבים, ועזר לאבא שלי להציל יהודים".
האלוף במיל' אליעזר שקדי. בהרצאה לפני חניכי קורס הקצינים בה"ד 1 , אמר שם: "אני רוצה לדבר על ארבעה דברים, שאת כולם למדתי מאבא שלי. הראשון הוא קבלה ואהבה. אבא היה ניצול שואה, אחרי המלחמה הוא חזר לכפר שלו בהונגריה וחיכה שם קרוב לשנתיים שמישהו יחזור. אחרי שנתיים הוא הבין את הדבר הבלתי נתפס הבא: נשארתי לבד בעולם. הוא היה בערך בגילכם", הוא אומר לצוערי בה"ד 1 שבקהל. "נסו לדמיין. כל המשפחה נרצחה באושוויץ, והוא עלה לבד ארצה. לאבא היה משפט מדהים: 'אני לא מצליח להבין מה זה שמנסים להפריד בינינו'. אני, עם כל יהודי, מרגיש בבית.
מקור 2 : שחזור ייחודי: כך התחרש סיפור ההצלה הגדול של יהדות בודפשט
0