פרידה אדלר נולדה להורים יהודים בצ'כוסלובקיה. כשפרידה הייתה בת שנתיים, עברו הוריה לליאז' שבבלגיה, עיר קתולית ברובה. פרידה למדה בבתי ספר ציבוריים וגדלה דוברת צרפתית. בבית היא ושתי אחיותיה הצעירות דיברו יידיש עם הוריה, ואמה היהודיה הדתייה דאגה שגם פרידה תלמד עברית.
בליאז' התגוררה משפחתה של פרידה בדירה מעל בית קפה וממול לכנסייה קתולית. לפרידה היו חברים קתולים רבים בבית הספר. "לא הרגשתי שונה או נפרדת כי הייתי יהודייה", נזכרה פרידה.
פרידה הייתה בת 13 כשהגרמנים כבשו את ליאז' במאי 1940. בסופו של דבר נצטווה משפחתה להירשם כיהודים, ופרידה ואחיותיה נאלצו לעזוב את בית הספר. לאחר שהחלו גירוש יהודים מבלגיה, כמה חברים קתולים עזרו למשפחתה להשיג מסמכים מזויפים ושכרו להם בית בכפר סמוך. ואז, תחת זהותו הקתולית הבדויה של פרננד אלברט, הנערה פרידה נשלחה חזרה לליאז' לעבוד כמשרתת.
בכל סוף שבוע היא חזרה על אופניים לכפר כדי לבקר את משפחתה. בסוף השבוע הראשון של מרץ 1944 היא קיבלה הודעה לא לחזור הביתה. "הבנתי שהגרמנים היו בבית", נזכרה פרידה. משפחתה נעצרה. מאוחר יותר הם גורשו מבלגיה למחנה ההשמדה וההרג באושוויץ-בירקנאו.
פרידה הייתה בבריסל, בלגיה, כאשר היא שוחררה על ידי חיילים בריטים וקנדים בתחילת ספטמבר 1944.
היא היגרה לארצות הברית במאי 1946. אביה היה בן משפחתה הקרובה היחיד ששרד.
0