אני מהעיר דברצן. הייתי בגטו חודשיים בהונגריה, וכעבור כמה זמן היו צריכים לחסל את יהדות הונגריה וזה כמעט 900 אלף איש, 600 אלף חיסלו. אם אתה הולך לאושוויץ אתה רואה איך בחודשיים, איך שאייכמן אמר, שרפו 450 אלף איש גם, את כל משפחתי, שיא גינס פשוט! למה אני ניצלתי? הרכבת שהגיעה לרמפות באושוויץ כבר לא יכלה להיכנס, חיכינו שם כמה ימים בחוץ וזרקו אותנו בחזרה, הורידו את המתים ואת הסיר איפה שכולם עשו את צרכיהם והרכבת המשיכה בחזרה. זאת הייתה הרכבת היחידה שחזרה מאושוויץ לכיוון אוסטריה ומשם התחילו.
קודם הייתי בטרזן עם ילדים קטנים ושלחו אותנו בחזרה, ואח"כ עם צעדת המוות הגענו למחנה השמדה מטהאוזן. שם היו ילדים קטנים מעט מאוד, והיה שם רופא, איך שאילנה דיין שאלה אותי פעם – הרופא נפטר בגיל יפה מאוד, 95, היא שאלה אותי אם אני זוכרת איך הוא היה נראה. אמרתי: אילנה, אני כל כך פחדתי, את לא מבינה שילדה קטנה בת שמונה וחצי, כבר נמצאת במחנות חצי שנה, אני פחדתי להרים את העיניים שלי מהמגפיים שלו. הן היו מצוחצחות. הייתי רעבה מאוד ועם התלבושת הזאת עם הפסים. קראו לו ד"ר אריבן ריים, רופא אוסטרי שקראו לו 'רופא המוות של מטהאוזן'. היו לו כמה שיטות, אני לא ארחיב.
קודם הייתי בטרזן עם ילדים קטנים ושלחו אותנו בחזרה, ואח"כ עם צעדת המוות הגענו למחנה השמדה מטהאוזן. שם היו ילדים קטנים מעט מאוד, והיה שם רופא, איך שאילנה דיין שאלה אותי פעם – הרופא נפטר בגיל יפה מאוד, 95, היא שאלה אותי אם אני זוכרת איך הוא היה נראה. אמרתי: אילנה, אני כל כך פחדתי, את לא מבינה שילדה קטנה בת שמונה וחצי, כבר נמצאת במחנות חצי שנה, אני פחדתי להרים את העיניים שלי מהמגפיים שלו. הן היו מצוחצחות. הייתי רעבה מאוד ועם התלבושת הזאת עם הפסים. קראו לו ד"ר אריבן ריים, רופא אוסטרי שקראו לו 'רופא המוות של מטהאוזן'. היו לו כמה שיטות, אני לא ארחיב.
