הספר "ילדה במלונה" של הסופרת שרה שנר-נשמית ז"ל, שבעצמה ניצלה מידי הנאצים בהיותה ילדה. הסופרת אף ציינה בראיון שנתנה על הספר כי אמנם הסיפור הוא לא סיפורה האישי, אלא סיפור ששמעה מפי ילדה אחרת, אך גם איתה חלק כלב את מזונו ובכך הציל את חייה,
הסיפור מתאר את חייה של משפחה יהודית בכפר בשם סולומוקה בפולין והגיבורה שלו היא ביילינקה, ילדה בת שלוש. שכניה של המשפחה הם פולנים ולהם כלב אימתני ונבחן בשם וורון (עורב בפולנית). ביילינקה מתחברת עם הכלב כאשר היא מביאה לו את שאריות המזון שלה, למרות החשש שלה ממנו.
אך חייה של ביילינקה מתהפכים כאשר אביה נלקח מהבית. יחד עם אימה ושאר יהודי הכפר הם יוצאים למסע לעבר הכפר ביליצה, אל הגטו. בשלב כלשהו הם לקחים מהגטו אל עבר היער, כאשר בדרך השיירה עוברת דרך ביתם שבכפר סולומקה.
אמה של ביילנקה, אסתר, מבינה במהלך המסע כי הם מובלים אל מותם ודוחקת בביתה להתחבא בחצר. ביילינקה רצה לחצרו של השכן הפולני, אך כלבו, וורון, מתחיל לברוח בקול. מחשש שתיתפס ביילינקה נכנסת אל מלונת הכלב ומתחבאה.
החיילים מבינים שביילינקה ברחה, ויוצאים בעקבותיה, אך העובדה שהכלב וורון ממשיך לנבוח גורמת לחייל להפסיק את חיפושיו. וורון משנה את יחסו לילדה, וכבר באותו הלילה חולק איתה את המזון שהוגש לו על ידי בעליו.
לאחר תקופה הבחין בעליו של וורון שהכלב רזה מאוד. אז גם גילה את ביילינקה מסתתרת במלונה. למזלה הרב הוא לא הלשין על כך שהיא שם עד שהגיעו הרוסים ושחררו את הכפר מידי הנאצים. בכך ניצלו חייה של ביילינקה הקטנה.
0