הגירושים הראשונים מגטו לודז' היו למחנות עבודה באזור פוזנן. אלה החלו בדצמבר 1940 ונמשכו עד יוני 1942. הגירוש למחנות המוות החל בדצמבר 1941 עם שילוח הצוענים לחלמנו. לאחר מכן הגיע זרם קבוע של שילוחים יהודים מינואר עד מאי 1942, שבהם נלקחו 55,000 לחלמנו.
לאחר הפסקה של ארבעה חודשים, התחדשו הגירושים ב-1 בספטמבר עם פינוי בית החולים של הגטו. לאחר מכן באה אקציית שפרה שמונה ימים בספטמבר נגד אנשים חולים וקשישים וילדים מתחת לגיל עשר. באקציה זו נרצחו 572 יהודים ו-15,000 גורשו להריגה לחלמנו.
לא היו גירושים נוספים מלודז' למחנות המוות במשך השנה וחצי הבאות. באביב 1944 הפעילו הנאצים מחדש את מרכז ההרג הרדום בחלמנו לקראת חיסול הגטו. מ-23 ביוני עד 15 ביולי 1944 גורשו לחלמנו 7,000 יהודים. לאחר מכן נותבו כל רכבות הגירוש לאושוויץ.
מקור יד ושם (ig) ראו גם : מעדותה של דבורה ברגר, בת 12 בתקופת השואה , על ה"שפרה" (Sperre) בגטו לודז'
0