פוסט של David Fisher
David Fisher
אמא שלי האהובה מרים הלכה לעולמה אמש, ערב יום השואה, מביא כאן דברים שהקראתי בהלוויתה:
אמא אהובה שלנו, מרים מרגיט, בחורף 1931 הגעת לאויר העולם, ילדה שלישית לאמא גוסטה ואבא ליאון, אחות לאלה וריקה. נולדת בכפר סולקה שברומניה ובהיותך ילדה צעירה עברתם עם כל המשפחה לעיר צ׳רנוביץ. לא חלפו הימים ועולמכם התהפך עליכם. הוכנסתם לגטו צפוף, ולאחר מספר חודשים גורשתם עם כל יהודי העיר לגיהנום ששמו טרנסניסטריה. הובלתם ברכבות של בהמות ולאחר מכן במשך ימים הוצעדתם מושפלים וחבולים באחת מצעדות המוות אל ארץ גזירה מעבר לנהר הדנייסטר.
למרות היותך ילדה צעירה, רק בת עשר, הצלחת לשרוד את הדרך ולהגיע עם משפחתך לגיטו מוגילב פודולסק. שם איבדת את ילדותך. ברעב אין סופי, בקור עז של חורפים נוראיים, מסביבך מחלות ומוות בכל פינה. הטיפוס הכה ללא רחם, והפיל עשרות אלפי חללים, גם את חלית ובדרך נס הצלחת לשרוד גם את המגיפה הקשה. שרדת בגבורה את השנים האיומות, עזרת לאחיותייך לתמוך באמא שחלתה במחלת הסרטן, התפללת וקיווית יחד איתה שתזכה להגיע לקבורה ראויה בקבר ישראל, ולא בקברי אחים.
כילדה יתומה, זייפת את הגיל על מנת לעלות ארצה והצטרפת לעליית הנוער. וגם כאן התלאות לא תמו, את אניית המעפילים פאן-קרסט – עצמאות, עצרו הבריטים והעבירו אתכם לעוד חודשים ארוכים של סבל במחנות העצורים בקפריסין. רק לאחר הכרזת המדינה הגעת סוף סוף אל הארץ המיוחלת.
אמא אהובה, השארת את השנים הקשות מאחורייך. הגעת לכפר הנוער נוה עמיאל שבשדה יעקב שם הכרת את אבא משה טוביה, שם נקשרו נפשותיכם, הלכת אחריו בארץ לא זרועה, 66 שנים זכיתם להיות יחד, אהבתם אהבת אמת.
אמא, למדנו ממך כל כך הרבה, בדרכך השקטה לימדת אותנו מהי צניעות, ענווה וחסד. היית אחות רחמניה במשך שנים רבות. למדנו ממך מהי הכרת הטוב, נזהרת מאד שלא להקשות עלינו. גם בשעות הכי קשות שלך התחשבת בנו ותמיד היית אסירת תודה. לעולם נזכור איך ברכת אותנו בברכה המיוחדת שאומרת הכל ״תהיו בריאים ומאושרים״. אמא אהובה, נשתדל כולנו להיות בריאים ומאושרים. ואת ואבא תשמרו עלינו שם מלמעלה. כבר מתגעגעים, תחסרי לנו מאד אמא אהובה.
יהי זכרך ברוך!
0