על פניו נראה שהתצלום הזה של יוסף מיטלמן ומשפחתו הוא דיוקן משפחתי רגיל. אבל כשהתמונה הזו צולמה ב-1944, בני הזוג מיטלמן כבר הסתתרו מפני הנאצים.
יוסף גדל בברזנו שבצ'כוסלובקיה, שם היו להוריו אמיל ואולגה חנות בבעלותם. החיים הפכו קשים יותר ויותר עבור המיטלמנים ויהודים סלובקים אחרים ב-1938 וב-1939, כאשר הנאצים ושותפיהם הסלובקים פירקו את צ'כוסלובקיה ויצרו מדינת חסות סלובקית שנשלטה על ידי המנהיג הפרו-נאצי ג'וזף טיסו.
ממשלת סלובקיה חוקקה חקיקה אנטישמית וחיסלה את החנות של משפחת מיטלמן. ב-1942 הם שלחו אלפי יהודים, כולל אמיל, למחנות עבודה, ולאחר מכן גירשו אותם לפולין הכבושה בידי הגרמנים. אמיל מעולם לא חזר.
באוגוסט 1944 פלשו כוחות גרמנים לסלובקיה כדי להילחם בגידול בפעילות הפרטיזנים. בתגובה, קבוצות התנגדות סלובקיות פתחו במרד הידוע בשם המרד הלאומי הסלובקי (Slovenské národné povstanie, SNP). מטרתם הייתה לגרש את הגרמנים, להפיל את ממשלת טיסו ולהצטרף לסלובקיה עם בעלות הברית. כאשר המרד דוכא באותו אוקטובר, החלו הגרמנים לאסוף יהודים ופרטיזנים. אלפים נהרגו או גורשו למחנות.
במהלך המרד ואחריו הסתתרו יוסף, אולגה, שני אחיו הצעירים ובני משפחתם המורחבת של בני הזוג מיטלמן. הם נמלטו עמוק לתוך אזור ההרים, שם בנו דודו של יוסף, וחברו וויטק ( Vojtech Antal ) בונקר.
וויטק הסלובקי סייע לטפל במשפחות היהודיות , להביא להן אוכל ולתת להן טיפול רפואי. יום אחד הזהיר וויטק את תושבי הבונקר מפני הגרמנים הבאים וסייע למשפחות בבריחה לבונקר סמוך אחר.
רוב תושבי הבונקר, כולל יוסף, שרדו את המלחמה. בשנת 2009 הוכר וויטק כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם.
צילום: USHMM, באדיבות יוסף ורות מיטלמן
0