בקיץ 1942 ,כאשר גורשו 50,000 יהודי לבוב מהגטו אל מותם בבלז'ץ, החליטו דויד וינטר ואשתו שעליהם להיפרד מבתם התינוקת אנה כדי להצילה. הם הוציאו את הילדה בחשאי מן הגטו ומסרו אותה לידיו של פטרו דורניאק, ידידו האוקראיני של דויד וינטר. אשתו של פטרו, קטרינה, הייתה הרה באותה עת, וכעבור זמן קצר נולד ילד לבני הזוג. בני הזוג שינו את שמה של אנה לברברה והציגו את שני הילדים כתאומים. למרבה הצער, זמן קצר לאחר מכן מת ילדם. פטרו הלך ונקשר לברברה הקטנה, עד כי לעתים קרובות התלוננה אשתו שהוא מעדיף אותה מבתם כריסטינה שנולדה בשנת 1944.
בני הזוג וינטר שרדו מהשואה. את הידיעות הראשונות על בתם הקטנה קיבלו כאשר אחיו של דויד, נחום וינטר, חזר ללבוב זמן קצר לאחר שחרורה. הוא ביקש לצאת לחופשה, נסע לבדוק מי מקרוביו נשאר בחיים ומצא את אחייניתו בביתה של קטרינה דורניאק. בינתיים היא ובעלה פטרו נפרדו.( לאות תודה נתן נחום לקטרינה את המשכורת החודשית שלו.( . לפני שהמשיך בדרכו הצטלם עם אחייניתו. כאשר מצא את אחיו ואשתו באחד ממחנות הפליטים במרכז אירופה, הודיע להם שבתם שרדה ושלח להם את התצלום שלו ושל אנה-ברברה. ההורים יצרו קשר עם קטרינה וארגנו את העברת בתם אליהם. משפחת וינטר עלתה לישראל וכעבור זמן מה היגרה לאוסטריה. הקשר עם משפחת דורניאק נותק. אולם בני הזוג דורניאק לא שכחו את ברברה הקטנה. קטרינה שמרה את תמונתה באלבום משפחתי, ולאחר מותה שמרה בתה על התצלום – ובו נראית אנה-ברברה בדיוק כמו שהיא נראית בתמונה עם דודה. ב-10 ביוני 2014 החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם להכיר בבני הזוג דורניאק חסידי אומות העולם. בתם כריסטינה באה לירושלים כדי לקבל את המדליה ואת התעודה. בטקס ביד ושם ב-23 בנובמבר אמרה כריסטינה: "אמי התייתמה בגיל צעיר וסבלה סבל רב בילדותה. לאנשים כמוה יש שתי אפשרויות:
להיות מרירים וחסרי לב או להיות רגישים במיוחד לסבל זולתם. אמי בחרה באפשרות השנייה". כך התחברו שני חצאי סיפורים בזכות עדות שגבה יד ושם לפני יותר מ-50 שנה ותחקיר של מחלקת חסידי אומות העולם. עוד מעגל נסגר.
0
