יום אחד מצליחה האמא של פייגה, שברחה מבורות ההריגה של הגרמנים והאוקראינים , להגיע לאיכר לקומסקי בכפר ולחלץ את הילדה פייגה מהמסתור בבור . הן בורחות יחד ליער . שם הן מתקיימות מאכילת שורשים ופטריות וגם קליפות של עצים.
הן מתחברות אחרי שבועיים לקבוצה של צוענים ביער, משפחה שברחה מהגרמנים. שם הן זכו למרק חם ואוכל שבישלו הצוענים ביער.
הן נאלצות להיפרד מהצוענים ומתחילות לנוע בין היערות ובין בתי האיכרים משם הן גונבות ומלקטות מזון בלילה . הגרמנים מתחילים לערוך חיפושים בכפרים והן נאלצות לנוס למעבה היער.
שבועות נדדו ביערות , ורק שהרעב נעשה ללא נשוא , התגנבו לכפרים שוב . ניסיון אחרון שעשו עלה להן כמעט בחייהן, כשבעל הבית פתח את הדלת בזעף ואיים להזעיק את השוטרים הגרמנים והאוקראינים. בקושי רב עלה בידה של האמא להניאו מכך, ורק לאחר שנפלה ונשקה לנעליו וברכה אותו בברכות , שלימדן פרח-הכמורה, לעת שכזאת , התרצה.
בדידותן בעירות הייתה קשה. יום אחד, כניצן העולה מתוך השלג הנמס , צץ פתאום מולן פרטיזן מכוסה כולו שלג. ניסו להימלט, אך קולו השיגן " נשמות טהורות , אל תפחדנה , גם אני יהודי" . שמחתן לא ידעה גבול. הוא מכוון אותן לכיוון בו נמצאים הפרטיזנים ביער ושם הן פוגשות להפתעתן את האב שהצליח לברוח מהגטו לאחר שהאוקראינים הרגו את ילדיו הקטנים .
איחוד המשפחה אצל הפרטיזנים היה כרוך בצער רב , כי אז נודע לאם על רצח ארבעת ילדיה הקטנים בגטו לפני בריחתו של האב ליערות .
אחרי השהות יערות עם הפרטיזנים הם מצליחים לשרוד ואחרי המלחמה עולים ארצה .
מלכה נתנזון נולדה במחנה העקורים בגרמניה והמשפחה עולה ארצה ומתגוררת במעברה בבת ים.
מקור וקרדיט :
מלכה נתנזון , ילדה שחורת שפתיים, הוצאת עקד , 2015
מידע כללי:
מלכה נתנזון נולדה בשנת 1946 בגרמניה להורים ניצולי שואה. שני אחיה ואחותה נרצחו על ידי הנאצים, שני אחים נוספים נפטרו. בשנת 1948 עלתה לארץ. בן דודה היתום מהוריו, שהיה לה כאח, נהרג במלחמת ששת הימים ובעלה נפצע קשה במלחמת ההתשה ולקה בהלם קרב. שירים רבים הוקדשו להם. למדה ספרות ועיתונאות.
הפרסום הראשון שלה היה בשנת 1988 בעיתון "על המשמר". עבדה ככתבת בעיתונים, בשבועונים ובכתבי עת ופרסמה ביקורות ספרים בעיתונים יומיים ובכתבי עת ספרותיים.
רבים משיריה תורגמו לשפות שונות, בהן פולנית, יידיש, רומנית, אנגלית, אוקראינית, פלמית וערבית, ופורסמו בארץ ובעולם בכתבי עת ספרותיים, בעיתונים ובאסופות.
עסקה רבות בשימור זיכרון השואה בכתיבה ובהרצאות בבתי ספר ובמתנ"סים.
נפטרה בשנת 2015 לאחר מאבק במחלה קשה.
0
