גיבור היום שלנו הוא דריו צבי מיהדות סלוניקי, שבחר בגבורה, בשמחה ובנתינה על אף הקשיים ועל אף האובדן של בני משפחתו.
דריו צבי (סווי) נולד ללונה וליוסף סווי בשנת 1927 בסלוניקי, יוון, ולו ארבעה אחים. הוא התגורר בשכונה יפה בסלוניקי ליד שפת הים, ובשנותיו הראשונות הלך לגן ילדים יהודי. הוא למד בבית ספר צרפתי, ומשם המשיך לגימנסיה נוצרית עד 1941. המשפחה חיה בתנאים טובים בסביבת היהודים. אביו של דריו היה מוזיקאי והיו לו כלי נגינה רבים.
ב-1941 שמע אביו על המתרחש בפולין עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ועל היחס האיום של הגרמנים כלפי היהודים. לאחר שהגרמנים פלשו לסלוניקי ב 1942, קצין גרמני בכיר התגורר בביתו שנתיים עד שגורשו. לא הורגשה אנטישמיות מאותו קצין והם דיברו באנגלית ובצרפתית. לקצין הגרמני היו אופניים, שדריו לעיתים עשה בהן שימוש. מאידך, מחוץ לבית, כאשר גרמני היה רואה אדם עם הטלאי הצהוב, הוא היה צועק לעברו 'יודה'.
במרץ 1943, לאחר שתושבי שכונת הברון הירש נשלחו לאושוויץ, דריו נשלח לבדו בצעדה רגלית של גברים לשכונת הברון הירש. למחרת, יחד עם אחיו, הועלו יחד עם שמונים גברים לרכבות. כעבור יום הורדו ליד העיר טיבס, מרחק שעה נסיעה מאתונה, ואולצו לבנות תחנת רכבת עבור הגרמנים. דריו מספר "היות והייתי קטן יחד עם עוד מספר ילדים, חילקנו מים לעובדים. בשלב זה הייתה לנו אפשרות לברוח, אך דאגנו להורים הזקנים ולאחיות שלנו ונשארנו". לאחר סיום הבניה, הושבו לסלוניקי. בשובם, התחוור להם כי את בני משפחתם כבר לא יראו.
דריו ואחיו הועלו על רכבת לאושוויץ ומשם הועברו לגטו ורשה. דריו עבד בגטו במספר רב של עבודות "קומנדוס", בעיקר בתחום הבניה, והיה מחפש דברי ערך כדי לסחור בהם תמורת מזון. בהמשך יצאו למסע רגלי ארוך, שבו נורו רבים והושלכו לנהר, והגיעו למחנה דכאו. שם עסק בעבודות בניה.
המלחמה התקרבה לכיוונם, ומאותו מקום העמיסו אנשים לרכבות. כעבור יום וחצי דלתות הרכבות נפתחו, ונאמר להם שהם חופשיים. "התחלנו לרוץ מסביב, לא ידענו איפה אנחנו" אומר דריו. הקבוצה רצה לכיוון ההרים ושם רובם נורו על ידי הגרמנים, והיתר שבו לרכבת שהחלה בנסיעה קדימה ואחורה עד שנעצרה. בהמשך התקבלה הוראה להביאם להרי הטירול ולדרדר את הרכבת, על אלו מבין נוסעיה שלא ברחו, לתהום. אחרי השחרור הובאו למחנה "היטלר יונג", לחיילי אס. אס. צעירים.
בהמשך נשלחו למחנה העקורים סנטה סזרייה בדרום איטליה, שם הבריגדה היהודית מינתה את דריו למתורגמן היות וידע איטלקית. בהמשך מינו אותו לחייל בריגדה שהולך לנמלים ומחפש אניות במטרה להעפיל לישראל.
דריו עלה לישראל בעליה בלתי חוקית באניית ברכה פולד שנתפסה בידי הבריטים, והועבר למחנה מעצר בקפריסין, שם שהה חצי שנה. הוא היה היווני היחידי.
דריו השתקע תחילה בחיפה, ומשם עבר לאחר שנים בעקבות עבודתו לת"א.
אחיו של דריו, שעלה בהמשך לישראל אף הוא, חזר לסלוניקי, התחתן שם, נולדה לו בת וכשהייתה בת כשנתיים היגרו לארה״ב
דריו נישא לנינה, שהלכה לעולמה לפני ארבע שנים, ולשניים שני ילדים, ושלושה נכדים. דריו צבי פעל שנים בשירות הביטחון הכללי בתפקידים מיוחדים וחשובים מאוד למדינת ישראל.
"זה היה תענוג ואהבתי לעשות דברים למען מדינת ישראל, זהו הנצחון שלי" – מילותיו של דריו צבי.
דריו הוא דמות מעורר השראה ואמיצה. קדימה. על אף אובדן משפחתו בשואה, הוא הקדיש ומקדיש את חייו לעשיה משמעותית למען בטחון המדינה. מדובר חד משמעית בגיבור!
0