אריקה טאובנר גולד הייתה רק בת חמש כשקיבלה את תליון התלתן הזה מסבתה בהונגריה בשנת 1937. שבע שנים אחר כך, לאחר שכיבשו הגרמנים את הונגריה, הוריה של אריקה חשו את הסכנה המתקרבת ליהודי הונגריה והחליטו לטמון את תליון התלתן יחד עם חפצי ערך אחרים במרתף העפר בדירתם. זמן קצר לאחר מכן נאלצו אריקה ומשפחתה לפנות את ביתם. אביה של אריקה, זולטן, נלקח לשירות עבודות כפייה. כדי להימנע מגירוש, אריקה, בת 12 בלבד, ואמה, ג'וזה, לקחו עבודות בעבודה במפעל להכנת מדי חיילים. הם גרו במפעל וישנו על גבי המדים שהכינו. בדצמבר 1944 פשטו הנאצים על המפעל והעלו את כל העובדים על משאיות.
אריקה נזכרת, "זה היה יום שישי, והתחילה לרדת החשכה בערך בשעה חמש אחר הצהריים. הגענו לשוק הגדול הזה … ואז הנאצים אמרו, 'אנחנו נעצור כאן, ושאף אחד לא יירד מהמשאית או יעזוב את הקבוצה', המשאית נעצרה, אמי קפצה מהמשאית וקרצה לי. קפצתי אחריה, וברחנו משם."
השניים ברחו בבטחה ומצאו מחסה אצל עוזרת הבית שלהם לשעבר. בינואר 1945 אריקה וג'וזה התאחדו עם זולטן, והמשפחה חזרה לבניין הדירות שלהם. שם הם מצאו את תליון התלתן ושאר החפצים היקרים, שעדיין היו מוסתרים במרתף.
0
