בצילום הפתיחה : ילדי בית הילדים באוטבוצק שליד ורשה, פולין. במרכז, בחצאית, רומה רובק. מימין, מכה בתוף, שמעון ישראלי
בכל זמן שהותו בגטו סטולפצה היה הילד שמעון פוססורסקי מזמזם לעצמו מנגינות שונות ששמע קודם לכן בבית הורים ולעתים אף הלחין בעצמו מנגינות וזימר אותן בקול.
שמעון ישראלי נולד בוורשה בשנת 1932 בשם שמעון (שימק) פוססורסקי (Szymon Posesorski), להוריו ישראל ואסתר לבית קולנברג, הצעיר מבין חמישה אחים ואחיות. עם כיבוש פולין בשנת 1939 הוברח עם משפחתו אל חלק פולין שנכבש בידי הסובייטים ומשם הגיע אל ברנוביץ' (Baranovichi) שבבלרוס, שם התאכסן עם אמו אצל דודו ודודתו. לאחר מכן עבר עם אחותו לסטולפצה Stołpce, כיום Stowbtsy ושם גויס לעבודות כפיה על ידי הסובייטים.
עם פלישת גרמניה למזרח פולין ולברית המועצות ביוני 1941 נכלא ישראלי בגטו סטולפצה. בסוף 1942 נרצחו רוב יושבי הגטו. שמעון הבריח מזון לגטו ולבסוף הוברח בעזרת אמו מהגטו והגיע למחנה עבודה. אחיו הגדול צבי-הרש הנהיג קבוצה של מאות יהודים, בהם אחותו הניה, שברחו ממחנה העבודה והצטרפו לפרטיזנים. לבסוף הצטרף גם שמעון לקבוצה זו. מכל בני משפחתו של שמעון שרדו את השואה רק הוא ואחותו הניה (לימים אגולניק). שמעון שהה בבית הילדים באוטבוצק, ולאחר מכן עבר עם אחותו מפולין לגרמניה.
בשנת 1946 עלה שמעון לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער ושינה את שם משפחתו לישראלי, על שם אביו שנרצח בשואה. הוא נשלח עם קבוצה של חברת הנוער למושב כפר חיטים ולאחר מכן התגורר בתל אביב.
בשנת 1950 סיים את לימודיו בסטודיו הדרמטי של תיאטרון האוהל, ובתקופת שירותו הצבאי בצה"ל שירת בחוליות הבידור (שקדמו ללהקות הצבאיות).
לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1953 החל לשחק בתיאטרון הקאמרי. ב-1957 חבר לאריק לביא ולצבי בורודו, והשלושה הקימו יחד את ההרכב "שלושת המיתרים" (טריו ערבה). כבר בתקופה זו נודע ישראלי בקול הבס העמוק שלו. (הוא כונה -"פול רובסון הישראלי") ב-1958 הופיעה הלהקה בצרפת וזכתה להצלחה כבירה, בהופיעה באולם "אולימפיה" שבפריז לצד זמרים כשארל אזנבור וז'אק ברל. הלהקה ביצעה בעיקר שירי בוקרים, בהם "שיר הבוקרים" ("ערבה, ערבה אין קץ").
לאחר התפרקות הלהקה, ולאחר תקופה קצרה בתיאטרון סמבטיון, הצטרף ישראלי בשנת 1959, ביוזמתו של אפרים קישון, ללהקת "בצל ירוק", בתוכניתה "אף מילה למורגנשטרן". שירים בולטים בהם השתתף בשירה הם "ונצואלה" ו"אדוני השופט" ("אינני אשם, אינני אשם").
בשנת 1960 יצא ישראלי במסגרת "מועדון התיאטרון" במופע היחיד "סתם יום של חול", ובכך היה מחלוצי מופעי היחיד בישראל. במופע שר ישראלי שירים שהלחין וכתב, ובהם "סתם יום של חול" ו"כך בראו את העולם. המופע זכה להצלחה קופתית, ולאחריו הופיע בתשעה מופעי יחיד נוספים.
בתחום התיאטרון והקולנוע, עסק ישראלי, מעבר להיותו זמר ושחקן, גם בבימוי ותסריטאות. הוא ביים מופעים והצגות תיאטרון, ובין היתר ביים את אחת מתוכניותיה של להקת פיקוד צפון, ואף הלחין חלק משיריה (בהם "עמק דותן" ו"טנגו אלף הפרצופים"). הוא השתתף בכתיבת תסריטים לקומדיות ("לופו בניו יורק", "אדון ליאון") וסרטי מתיחות ("חייך אכלת אותה"), וכן שיחק במספר סרטים, בהם הסרט "מכת שמש".
ישראלי השתתף ב-1963 עם יעקב מלכין בכתיבת התסריט ל"המרתף", סרט ישראלי בבימויו של נתן גרוס. הסרט היה הראשון שעסק בנושא השואה וסיפר על צעיר יהודי ונקמתו בקצין נאצי. ישראלי אף שיחק בו. הסרט זכה בפרס כינור דוד ובפרס הצעירים בפסטיבל ברלין אך נחל כישלון קופתי.
בשנת 1968 עבר ישראלי לחיפה בהזמנת אבא חושי כדי להקים בה תיאטרון נוער, והחל לשחק בתיאטרון העירוני חיפה. גם בתיאטרון חיפה שימש כבמאי למספר הצגות.
בשנת 1994 שודרה בערוץ 2 הסדרה הקומית, פאפא על פי תסריט שכתב.
בשנת 2001 הוציא לאור את ספרו "הגועל והנפש – מקאמות הומוריסטיות" הכולל 39 מקאמות העוסקות בחברה הישראלית בשנות השמונים של המאה העשרים.
בין השירים הנוספים שהלחין: "שיירת הרוכבים" ל"דודאים" למילים של נעמי שמר, "כך בראו את העולם" ו"האורקסטרה של ראשון" שכתב דן אלמגור ועוד. ישראלי הוציא מספר אלבומים של שירים בביצועו, ובהם "ערב ישראלי" ו"סתם יום של חול".
בשנת 1998 הוענק לו תואר "יקיר העיר חיפה" ובשנת 2005 זכה ב"פרס התיאטרון הישראלי" על מפעל חיים. בשנים האחרונות ישראלי מופיע בערבי זמר מיוחדים ברחבי הארץ, מלווה באירית, בתו הפסנתרנית.
קישור 1 : סתם יום של חול , 1960 הלחין ושר שמעון ישראלי
קישור 2: שיירת הרוכבים שיר שהלחין שמעון ישראלי
