שלמה גדל מילדותו בסביבה כפרית. למד ב"חדר" ובבית-ספר עממי. בימות הקיץ היה חי עם הוריו בגני-פרי שחכרו באזורים כפריים והשתתף בשמירה, באיסוף הפירות ובהובלתם.
במלחמת-העולם השנייה נלקח עם הוריו לגיטו ווארשה. כשהחלה הוצאת היהודים להשמדה נמלטו הוא ואחיו הקטן ומצאו להם מקלט בבית נוצרי.
בגלל הלשנה נתגלה מחבואם לנאצים. אחיו נרצח לעיניו, אך הוא הצליח להינצל בשל מראהו הארי .
מאוחר יותר בדצמבר 1983 פנו זוג פולנים יאנוש וזופיה פסטרוקונסקי להכיר בהם כחסידי אומות העולם מאחר והצילו נער יהודי בשם שלמה ז'יכלינסקי אשר עלה לארץ בערך בשנים 1945/46.
שלמה הגיע ב"נתיב הבריחה" לפרנקפורט ובראשית שנת 1946 עלה ארצה. שנתיים התחנך בחברת-נוער עולה ברמת יוחנן ונשאר עם החברה לשנה שלישית במשק
בחורף תש"ח מילא ברצון רב את חובתו בשמירה ובהגנה, וכשגברו ההתקפות בסביבה התנדב לכיתת פל"ם של רמת יוחנן והתאמן בלחימה ובחובשות. ביום ד' בניסן תש"ח(14.4.1948), בשעת ההתקפה הגדולה על הקיבוץ, יצא עם המגינים נגד האויב וכשנפצע בשעת נסיגת הכיתה והרגיש שהטיפול בו הוא ללא תועלת, אמר לחבריו: "חבר'ה, אל תטפלו בי. המשיכו, אני הולך למות, מסרו שלום לכל הרמה". וכך סיים את חייו.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמת יוחנן. בשנות השבעים הוקם בית קברותמשותף לרמת יוחנן כפר המכבי ואושא וקיברו הועתק לשם. מעניין שהקבר נמצא לא רחוק מהמקום בו נפל במלחמת השחרור.
