שבע ווסרמן נולדה בעיירה בשם קלארש (חצי שעה נסיעה מקישינב) ברומניה . בעיירה קאלראש היו כמה משפחות יהודיות . המשפחה שלה הייתה דתית ם זיקה ציונית .
אב המשפחה גויס לצבא האדום כבר ב1940 והיא נותרה בעיירה עם האם ואחיה בן ה10 . האב נהרג בצבא בשנת 1943 .
כאשר התקרבו הגרמנים בשנת 1941 , ברחו המשפחות היהודיות ליער העבות באזור. הם הצליחו לשרוד כמה שבועות ביערות והתגוררו במחסה שבנו בעצמם מתחת לעצים . הם הצליחו להשיג מעט מזון מאיכרי הסביבה . מאוחר יותר הגיעו חיילים רוסים וחילצו אותם במעבורת לקולחוז סובייטי .
בקולחוז הסובייטי הם גרו בצריף, ועבדו יחד האם בעבודה חקלאית בשדות . מנהלי הקולחוז רוסים התייחסו אליהם בצורה נאותה וזכו לקבל אוכל ממטבח הקולחוז.
ואז שוב התקרבו הגרמנים לאזור בו היה הקולחוז הסובייטי והחלו להפציץ את הקולחוז , והם שוב נאלצו לברוח בעגלה משם יחד עם כל המשפחות היהודיות והרוסיות שעבדו שם. במהומה ובכאוס שנוצרו , הילדה שבע ווסרמן הלכה אז לאיבוד בשדות מסביב . והיא ברחה לעיירה הסמוכה . מרוב צער חלתה האם ואושפזה בבית חולים מקומי .רק אחרי שבועיים הצליח דוד שלה למצוא אותה ולאחד את המשפחה .
הגרמנים מתקרבים ושוב הם נמלטו עם עוד משפחות ברכבת משא רוסית לארמניה .
הגרמנים הפציצו מהאוויר את כל הרכבות מהאוויר וגם את הרכבת הרוסית בה היו . הם התחבאו מתחת לקרון הרכבת וכך ניצלו , אבל חלק מהנוסעים בקרון לידם נהרגו בהפצצה . גם הדוד שלה נהרג בהפצצה הגרמנית. הרכבת הרוסית המשיכה לאחר מכן במסעה הארוך והגיעה לארמניה.
בארמניה (Alaverdi) גרו בצריף דל ולמדו בבית ספר סובייטי-ארמני . האמא והדודה עבדו בבית חולים מקומי .
לאורך כל התקופה ( 3 שנים ) סבלה כל המשפחה ממצוקת מזון . כדי לשרוד היו אוכלים לעתים קליפות תפוחי אדמה .
בבית הספר הארמני-סובייטי לא דאגו לכם לאכול וגם לא אהבו יהודים . בהשוואה לרוסים , הארמנים היו מאד אנטישמיים שם .
כילדה בת 11 הייתה שבע ווסרמן ואחיה בן ה13 יוצאים להסתובב בסביבה ולחפש מזון בפחים .
עם סיום המלחמה ב1945 חזרה כל המשפחה , היא אחיה , האם והדודה לעיירה ברומניה ושם גילו כי הבית שלהם הרוס לחלוטין. .
קיבלו מהמועצה המקומית בעיירה הרומנית חדר אחד לכל המשפחה והמשיכו להתגורר שם כמה שנים כאשר מצוקה והעוני נמשכו . בתקופה ההיא הייתה עדיין הקצבת מזון שלא הספיקה .
על מנת לסייע בקיום המשפחה , שבע ווסרמן , עדיין ילדה בת 13 יוצאת לסחור בשוק המקומי , היא מוכרת סיגריות וגם ממליגה שמכינה האם בבית.
בגיל 14 היא מפסיקה ללמוד ועוברת לעבוד במרכז קניות אזורי . אחרי שנתיים נשלחת מטעם המרכז ללמוד בבית ספר מסחרי גבוה בקישינב וחוזרת אחרי שלוש שנים לעבוד במרכז הקניות בתור מנהלת מחלקה .
בשנת 1955 היא נישאת למלך ווסרמן היהודי ומתקדמת בעבודתה במרכז הקניות האזורי בקישינב . נולדו לה 2 ילדים.
בעקבות מלחמת ששת הימים האנטישמיות ברומניה גוברת מאד והיחס ליהודים נעשה גרוע יותר. ההזדהות של המשפחה עם הציונות גוברת . הם עושים מאמץ לקבל אישור לעלות ארצה ובשנת 1973 זוכים סוף סוף לעלות ארצה . נקלטים היטב בקרית אליעזר בחיפה . היא מתחילה לעבוד כחדרנית בבית מלון ואחר כך עוברת לעבור כמנהלת מחלקה בסופרמרקט גדול בחיפה. בעלה עובד כרתך מומחה באחד ממפעל התעשייה באזור .
כיום יש לשבע ווסרמן 7 נכדים וגם כמה נינים.
מקור וקרדיט : יד ושם ,עדות בתיק 11441396
0
