סיכמה מאנגלית : צפרית גרינברג, עורכת משותפת , מיזם התיעוד "ילדים בשואה
כאשר שואלים את סוזי סניידר, האוצרת של מוזיאון השואה בוושינגטון, מהו הפריט המשמעותי בעיניה באוסף המוזיאון, היא מצביעה על סוודר ירוק עדין שדהה עם הזמן. את הסוודר הזה לבשה ילדה בשם קריסטין קרן, כאשר התחבאה מפני הנאצים במערכת הביוב של העיר לבוב בפולין. עבור האוצרת מהווה הסוודר דוגמה נוגעת ללב למחיר האנושי שגבתה השואה.
ב-1943, הייתה קריסטין צ'ייגר (שינתה את שמה לקרן לאחר המלחמה) ילדה בת שבע שגרה בגטו בלבוב שבפולין. הסוודר הירוק, שסבתה מצד אמה סרגה לפני הפלישה הגרמנית לפולין, היה פריט יקר לה מאד. שנתיים לפני כן, ראתה קריסטין כיצד גורשה סבתה האהובה, כנראה למחנה ההשמדה בלז'ץ הסמוך.
בגטו בלבוב הרגישה קריסטין כמו חיה נרדפת. בשעות היום הוריה עבדו במחנה עבודה סמוך, וקריסטין ואחיה הקטן התחבאו בדירתם הצפופה כדי לא להיתפס. כשהנאצים ערכו ריכוזים לשילוח למחנות, החביאה קריסטין את אחיה במזוודה והיא עצמה התחבאה בפינה מאחורי חלוק הרחצה של אמה.
המצב החמיר כאשר הנאצים החליטו לחסל את הגטו. כדי להימנע מגירושם למחנה המוות, קריסטין ומשפחתה ירדו למחתרת – תרתי משמע. הוריה שיחדו עובד במערכת הביוב של העיר כדי שיעזור להם ולקבוצה קטנה של יהודים להסתתר במנהרה תת-קרקעית קטנה במערכת הביוב. בתוך המנהרה הנוראה שרר סירחון בלתי נסבל ובכל פעם שירד גשם היו המים עולים לגבהים מסוכנים. חולדות אכלו את האוכל של המסתתרים והם נאבקו בכינים, דיזנטריה וחצבת. גם בתנאים האלה, אביה של קריסטין לימד אותה לקרוא ואמה השתדלה לשמור על מצב רוחה. הידיעות היחידות על הנעשה בחוץ הגיעו מהעובד הפולני שמצא להם את מקום המסתור. קריסטין נאבקה בדיכאון וראתה כיצד אנשים אחרים שהיו איתם במסתור החלו לאבד אחיזה במציאות. חלקם ברחו מהביוב ונורו למוות. הניצולים שנותרו במנהרה הסתתרו שם במשך 14 חודשים, ויצאו ממנה רק כאשר לבוב שוחררה על ידי הרוסים ביולי 1944.
כשקריסטין יצאה מהביוב, היא סבלה מתת תזונה ועיניה התקשו להסתגל לאור. בכל תקופת המסתור שמרה קריסטין על הסוודר הירוק, שחימם אותה פיזית ורגשית. כשהחלימה וגדלה, שמרה על הסוודר שהיה עבורה פריט יקר ובעל ערך רגשי. "הסוודר ניצל ביחד איתי", היא סיפרה בזכרונותיה. "אני מוקירה את הסוודר הזה."
בצילום : קריסטין צ'ייגר , 1945
לאחר המלחמה הגיעה קריסטין לישראל, התחתנה ועבדה כרופאת שיניים. בהמשך עברה לארצות הברית, שם שינתה את שם משפחתה לקרן. כל השנים הללו שמרה על הסוודר שלה והביטה בו מדי יום, עד אשר בשנת 2004, החליטה לתרום אותו למוזיאון. הסוודר הוא חלק מהאוסף הקבוע של המוזיאון, אך בשל מצבו השברירי אינו מוצג במוזיאון עצמו. יחד עם זאת, בהיותו אובייקט פופולרי וידוע, ניתן לצפות בו לפי בקשה.
הסוודר הוא אחד הפריטים באוסף המוזיאון האהובים על סוזי סניידר (האוצרת), בין היתר מכיוון שהוא נוגע ללב של מבקרים רבים, שמחברים בין פריטי לבוש לאנשים אהובים ויקרים להם. האוסף כולל היום מיליוני פריטים והוא נגיש לכל מי שמבקש.
בשנת 2014 ביקרה במוזיאון סורגת בשם לאה שטרן כדי לחקור את הסוודר. לאחר מכן סרגה העתקים שהיא מוכרת ברשת חברתית לאנשים שעוסקים בסריגה. כל ההכנסות מהמכירות מועברות לטובת המוזיאון.
גם קריסטין קרן קיבלה סוודר כזה מלאה שטרן.
מקור:
Erin Blackmore. The Sweater That Helped a Little Girl Survive the Holocaust. History News, 31.8.2018
3