לא הרבה יודעים שלפני צעדת המוות של 1945 הייתה צעדת המוות של חלם, בה הוצאו להורג אלפי גברים יהודים בני 16-60 בדרכים אכזריות. בן ציון דרוטין, 88 ונחמה נטלי גונן, 83 שהיו אז ילדים קטנים ושרדו את התופת, משחזרים את רגעי האימה
זה קרה בצוהרי יום שישי ה-1.12.39. הגרמנים ריכזו 2,000 גברים בני 16-60 בכיכר העיר בחלם שבפולין. "יום שישי העקוב מדם", קראו ליום הנורא הזה, שבו יצאו הגברים אל מותם בצעדת המוות הראשונה במלחמה, שלא הרבה יודעים עליה – צעדת המוות של חלם. הצועדים הובלו לעיר הסמוכה הרוביישוב, שם צורפו אליהם 2,000 איש נוספים. הגרמנים הצעידו את הגברים לכיוון נהר הבוג, שהיה הגבול בין פולין לרוסיה. בן ציון דרוטין (88) היה אז ילד בן שמונה. "גרנו בשכונה מעורבת של נוצרים ויהודים", מספר דרוטין על הימים שלפני הצעדה האיומה. "האנטישמיות כבר הראתה את אותותיה. לא פעם התנכלו לי. אני זוכר שתפסו אותי ילדים יותר גדולים ומרחו אותי עם מה שחשבתי שהוא דם של חזיר. חזרתי הביתה בבכי. אני זוכר את כל העיר שחורה, אפופת עשן. הפציצו את תחנת הרכבת, התחילה מנוסת התושבים.
0
