יוסף הינריך בן 14 בעת האירועים בהולנד במלחמת העולם השנייה
במחתרת: "המקום הראשון אליו נשלחתי, היה ביתו של צייר בארנהם Arenhem) ) היינו שם קבוצה של שמונה או תשעה ,פשוט לא היה זמן למצוא מקום מסתור לכל אחד מאתנו. לצייר הזה הייתה חברה יהודיה שנתפסה יומיים שלושה לאחר שהיינו אצלו. היה עלינו לעזוב בחופזה למקרה שיחפשו בביתו. תוך מספר שעות נלקחנו לכתובת אחרת בארנהם אני זוכר שלאיש הייתה חנות נעליים והוא האמין באסטרולוגיה. לאחר מכן גרנו בבית של זוג אחיות מיסיונריות שלא גרו במקום אך אסור היה שיודע להן כי המקום נועד להצלת יהודים. הדבר המרשים ביותר בבית הייתה ההסקה. השירותים היו מוסקים והיה שם מדף ספרים. אחרי מספר ימים אני אחי אשר וסטודנט צעיר שלא היה יהודי הועברנו שוב למקום ליד אפלדורן (Appeldorn) שנקרא באקבארכאן שמו של האיש היה אורבן והוא היה מוכר וידוע כקומוניסט. הסביבה הייתה מוקפת יערות גדולים ואנו היינו יוצאים לאסוף אצטרובלים להסקה. בכל פעם שמשהוא רע היה קורה בשכונה היו באים קודם לאורבן.
לילה אחד הגיע המשטרה ההולנדית ועצרה את אורבן בשל דבר מה, אנו ישנו ולא שמענו אותם באים. לפתע שמעתי שוטר שואל אותי: " היכן תעודת הזהות שלך?" אני רק בן ארבע עשרה עניתי. איני צריך תעודת זהות. רק בן ארבע עשרה חזר ושאל, כן עניתי. טוב הוא אמר אתה צריך להתלבש וללכת מכאן. השעה הייתה שתים לפנות בוקר אני אחי והנער ההולנדי עם מסמכים מזויפים עזבנו את הדירה לקור ולגשם. ניגשנו לשכנים לבקש מחסה אך אף אחד לא פתח את דלתו. הם לא 15 ידעו מי אנחנו אך מכיוון ששהינו אצל אורבן דבקה בנו הסטיגמה שלו. כל אותו הלילה עמדנו בגשם מחכים ליום שיאיר. בבוקר רטובים עד לשד עצמותינו נסענו באוטובוס לאמסטרדם. אחרי נסיעה קצרה האוטובוס נעצר על ידי איש משטרה צבאית גרמנית."
