סיכמה וערכה מאנגלית : צפרית גרינברג , עורכת משותפת, מיזם התיעוד המקוון "ילדים בשואה"
האלוף סידני שצ'נאו, שנפטר בגיל 83 באוקטובר 2018, נחשב לקצין אגדי בקרב הכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב והיה מושא להערצה של פקודיו וחבריו. הוא שרד שלוש שנים בגטו, נשלח פעמיים לג'ונגלים במלחמת וייטנאם והיה קצין הצבא האמריקאי הבכיר ביותר בברלין בתום המלחמה הקרה.
הוא נולד בליטא בשנת 1934. בגיל שבע נכלא בגטו קובנה ושרד במשך שלוש שנים קשות ואכזריות. רבים מבני משפחתו המורחבת נספו. לאחר שהצליח לברוח מהגטו, חי במסתור במשך חודשים וכמעט מת מרעב ומתת-תזונה. לאחר שהסובייטים שחררו את קובנה מידי הנאצים והחלו ליישם משטר קומוניסטי ברח מערבה. במשך שישה חודשים עבר 2,000 קילומטרים ברחבי אירופה, בעיקר ברגל, עד שהגיע לגרמניה, במטרה להשיג אשרת כניסה לארצות הברית.
שנים אחר כך סיפר כי התקופה שנכלא במחנה הותירה בו חותם עמוק וקשה. "פיתחתי ציניות כלפי אנשים", אמר. "לא סמכתי עליהם. האמנתי שיש להם צד אפל…".
בשנת 1950 הגיע עם משפחתו למדינת מסצ'וסטס בארה"ב. הוא התגייס לצבא ב-1955 ושירת במשך יותר מ-39 שנים. הוא הוכשר לקצונה והיה לקצין חי"ר. ב-1962 התנדב לכוחות המיוחדים, שם פיקד על צוות סודי, שכלל קבוצה קטנה של חיילי הכוחות המיוחדים, שפעלו בברלין במהלך המלחמה הקרה והתכוננו למלחמה אפשרית עם ברית המועצות.
בשנת 1990, כאשר חומת ברלין נפלה, מונה לפקד על כל הכוחות האמריקאים בברלין. הוא ביטא את תחושותיו לגבי רגע היסטורי זה ואמר באחד הראיונות שנתן: "כאן בירת הפשיזם והרייך השלישי. אלו אותם הבניינים והרחובות שבהם היו הנאצים צועדים צעידת ברווז וצועקים 'הייל היטלר', וכאן פעלה אותה מערכת שיטתית שהכניסה אותי למחנה ורצחה רבים. והנה 40 שנים מאוחר יותר, ואני חוזר כמפקד הכוחות האמריקאים בעיר זו, ובנוסף אני יהודי…יש בזה פגיעה ועלבון לפגיעה ההיא, לא כן?"
במהלך הקריירה הצבאית שלו, קיבל האלוף שצ'נאו פרסים ועיטורים רבים. הוא זכה גם במדליית הצטיינות על תרומתו לקהילת המבצעים המיוחדים של ארה"ב, והוא נכלל בהיכל התהילה של קציני החי"ר בפורט בנינג, ג'ורג'יה.
גם לאחר פרישתו לגמלאות, המשיך סידני שצ'נאו לשרת בהתנדבות בתפקידים שונים במערך הכוחות המיוחדים של ארה"ב.
בשנות הפרישה כתב האלוף שצ'נאו אוטוביוגרפיה בשם "תקווה וכבוד", שפורסמה בשנת 2004 והייתה לרב מכר.
מקורות:
0