טוביה היה בן תשעה חודשים כאשר פקד אותו לראשונה הגיהנום בגטו לודג'. בדרך נס, אין להסביר זאת אחרת, שרדה המשפחה את הגיהנום בעקבות כניסת הצבא האדום. טוביה, אחיו אליעזר תורן (טרון) והוריהם, היו בין 870 השורדים האחרונים בגטו, למרות שהבורות כבר היו מוכנים עבורם – הבורות הללו נמצאים עד היום ליד גדר בית העלמין היהודי כעדות לזוועות.
בשנת 1948, ולאחר כל התלאות, עלתה המשפחה לארץ. טוביה שירת בחיל השריון והשלים לימודי הנדסת מכונות בטכניון. במסגרת שירות המילואים בחיל השריון, הוא הגיע לתפקיד מג"ד בדרגת סגן אלוף, בטחון המדינה היה חשוב לו מאד.
במקביל, בחייו האזרחיים הקדיש עצמו לחינוך הנוער לאהבת הארץ וראה בכך את ייעודו. בגיל 27 התמנה למנהל בית הספר החקלאי "יד נתן" ליד עכו, ובגיל 30 התמנה למנהל בית ספר הטכני "בוסמת" ליד הטכניון.
במלחמת יום הכיפורים, בעודו בן 34, התגייס להגנת המולדת ולחם בגבורה בגולן. ב-16 לאוקטובר נפל על משמרתו, בעודו מותיר רעיה (שרה) ושני בנים קטנים (גדי ושי), ברבות השנים היו שני בניו לטייסי קרב בצה"ל.
0