נפתלי לאו-לביא נולד ב-1926 בקרקוב שבפולין. אחרי הכיבוש הגרמני, שהה עם משפחתו בגטו פיוטרקוב. אביהם, הרב משה חיים לאו, ואחיהם שמואל-יצחק, נספו בטרבלינקה. אמם חיה, נשלחה למחנה הריכוז ראוונסבריק עם נפתלי ושיראל. האם וישראל הועברו לצד אחד ואילו נפתלי הופנה לצד השני. ברגע האחרון הבינה האם כי הבן הגדול, הכשיר לעבודת כפייה, נשלח למחנה עבודה ואילו היא נשלחת למוות. היא ביקשה מהאח הבוגר לקחת עמו את אחיו הצעיר ונפתלי עשה כדבריה. נפתלי ואחיו ישראל, שהיה אז ילד בן שבע, נשלחו למחנה עבודה ואחר כך למחנה הריכוז בוכנוואלד. האם נספתה. בשנים הבאות הציל עוד מספר פעמים רבות את אחיו הקטן ממוות בטוח. הוא שיחד ביהלומים את ראש מחנה העבודה כדי שיחוס על הילד, זחל מתחת לקרונות רכבת המוות שעליה הועלה ישראל-מאיר והעביר אותו לקרון שהיה מיועד למחנה הריכוז בוכנוואלד. לפרקים, נשא אותו על גבו בתוך שק. באוקטובר 45' עלו שניהם ארצה באוניה "מטרואה", ונעצרו על ידי הבריטים במחנה עתלית.
