כדי להעביר את השעות הארוכות במסתור ציירה נלי איורים לסיפורים שסיפרה לה אימּה. ציוריה של נלי משלבים בין דמויות מסיפורי האם ובין זיכרונותיה של נלי מחייה שלפני המלחמה. הציורים הססגוניים והעליזים מצוירים בצבעי מים והם בעלי אופי דקורטיבי רווי פרטים. נלי יצרה עולם קסום ואידיאלי שבו ילדים משחקים כאוות נפשם, בניגוד לעולמה הכלוא שהיה מצומצם לחדר אחד, ללא יכולת להשמיע קול שמא יתגלה מקום מסתורה. לאחר שחרור לבוב התברר לאם ולבת שהן הניצולות היחידות ממשפחתן
נלי טול
1935, לבוב, גליציה – 2021, צ'רי היל, ניו ג'רזי, ארצות הברית
נולדה למשפחת מיזס האמידה. באוקטובר 1939, עם הכיבוש הסובייטי, הסתתר אביה כדי להימנע משילוח לסיביר. עם כיבוש לבוב בידי הגרמנים, ב־1941, גורשה נלי עם משפחתה לגטו. אחיה בן החמש נחטף באקציה ונרצח. היא ואמהּ רוזיה הצטרפו לקבוצה שניסתה לעבור את הגבול להונגריה, אך נכשלה. ב־1943, האב דאג למחבוא לנלי בת השמונה ולאמהּ, אצל זוג חברים נוצרים בעיר, והוא תכנן להצטרף אליהן. כדי להעביר את השעות הארוכות בחדרון הסגור עודדה אותה אמהּ לצייר ולכתוב סיפורים ויומן אישי. ב־1944, לאחר שחרור העיר, התברר לאם ולבת שהן הניצולות היחידות ממשפחתן. הן נשארו באירופה עוד שנים אחדות, ובמהלכן למדה נלי אמנות. היא היגרה לארצות-הברית, המשיכה לצייר וכתבה מאמרים וספרים, וכן כיהנה כמרצה לספרות ואמנות.
מקור וקרדיט : אתר יד ושם ( קישור )
