מאת : עופר אדרת
ברחוב אוגוסט מספר 14/16 בברלין, מאחורי בית הכנסת הגדול, ניצב מבנה ישן ומוזנח. רק שלט קטן המוצב בחזית מסגיר את הסיפור ההיסטורי הייחודי של המקום. "אהבה" כתוב בו, לצד תמונה של אישה אחת שרק מעטים בישראל מכירים את שמה, אך כמה מאות חבים לה את חייהם.
בין השנים 1922 ל-1939 ניהלה במקום זה באטה ברגר את בית הילדים של הקהילה היהודית בברלין. 120 ילדים גדלו שם. יתומים, חסר בית ופליטי מלחמת העולם הראשונה, שהוריהם לא יכלו לשאת בנטל כלכלתם. באטה, "שווסטר אוברין" (אחות ראשית) בפי דרי המקום, הייתה עבורם תחליף לאם. עם עליית הנאצים לשלטון הורו לה חושיה למלט את ילדי הבית למקום מבטחים. במבצע אמיץ ומורכב היא העבירה אותם לארץ ישראל והצילה אותם ממוות.
סיפורם של ילדי "בית אהבה" ובאטה ברגר לא זכה להיכנס לספרי ההיסטוריה. ב-1940, בהיותה בה 54, היא מתה בקריית ביאליק ממחלה קשה, ונקברה בירושלים. הילדים שגידלה, "ילדי אהבה", התפזרו בין הקיבוצים והמושבים במדינה שבדרך. לימים הפכו חלקם לדמויות מוכרות בנוף המקומי
