מאת: קרני אלדד
הנער לוצ'יאנו קמרינו, גורש מרומא לאושוויץ, בניגוד להבטחת הנאצים שיחוסו על חיי משפחתו תמורת זהב • במחנה ראה את אביו מת לנגד עיניו, והיה קורבן לניסוי של ד"ר מנגלה • למרות הכל הצליח לוצ'יאנו קמרינו לשוב לאיטליה, לפתוח מסעדה כשרה ולהציל במו ידיו כתבי קודש מהשיטפון בפירנצה ב־1966 – מעשה שעליו קיבל אות יקיר העיר • בגיל 39 מת מסיבוכי הניסוי הרפואי המחריד, וכיום מפעילים צאצאיו מלון במתחם הגטו הישן – ומשמרים את זכרו ומורשתו.
16 באוקטובר 1943, שבת סתווית של חג סוכות ברומא, חמש לפנות בוקר. דפיקות חזקות בדלת מחרידות את בני משפחת קמרינו, שישנו באותה שעה במחשבה שלא יאונה להם כל רע, שכן חייהם נפדו מבעוד מועד בכמות נכבדה של זהב טהור – ויש להם קבלה רשמית שמוכיחה זאת. אחרי הכל, הם מסרו תכשיטים, טבעת נישואים, עגילים ופמוטים מצופים בזהב – תמורת ההבטחה לשלומם.
אך חיילי האס.אס הגרמנים קוטעים באבחה אכזרית את שנת הלילה. מכאן ואילך שום דבר בחייהם של בני משפחת קמרינו לא יהיה כפי שהיה.
חודש קודם לכן, בספטמבר 1943, השתלטו הנאצים בפועל על איטליה, בעלת בריתם במלחמת העולם השנייה, בשטחים הנרחבים שמגבולה הצפוני ועד לרומא. כעבור ימים ספורים זומנו ראשי הקהילה היהודית ברומא לפגישה בשגרירות גרמניה בעיר, ושם הוצעה להם הצעה חד־פעמית ומוגבלת בזמן: לפדות את חיי היהודים במחיר 50 קילוגרם זהב טהור.
0
