אברהם מנור (מלינק) נולד ב 1 בינואר 1939 בפולין. בהיותו בן 9 חודשים פרצה מלחמת העולם השנייה. כעבור מספר חודשים של בריחה והסתתרות הצליחה המשפחה (סבא רבה פסח מלינק וסבתה רבתה מינה מלינק לבית מגנושבר יחד עם ילדיהם משה בן ה-5, אברהם בן 9 חודשים ואחיין של סבתא, יצחק מגנושבר – מגן) לברוח לרוסיה ושם הוגלתה לסיביר.
מיד עם תום המלחמה חזרה המשפחה לפולין ומשהתבררו ממדי השואה החל פסח, יחד עם חברים אחרים, להסתובב ברחבי פולין ולחלץ ילדים יהודים ששרדו את השואה בבתי פולנים ובמנזרים. הילדים, כמאה במספר, רוכזו במוסד של תנועת בני עקיבא בפולין. פסח ניהל את המוסד ומינה הייתה מדריכה ומורה יחד עם עוד מספר חברים שנרתמו לעזור לילדים היתומים להתגבר על זוועות השואה.
בדרך-לא-דרך הם הצליחו להעביר את הילדים מפולין לגרמניה. אחרי טלטולי דרך ארוכים בגרמניה, המוסד, שכינו אותו "קיבוץ", שוכן בבית מלון שהצבא האמריקאי הפקיע לטובת הילדים, בעיירת נופש גרמנית בשם לינדנפלס ומכאן דבק בהם הכינוי "ילדי לינדנפלס".
בשנת 1947 הובילו פסח ויתר המדריכים את ילדי המוסד מגרמניה לצרפת כשהם עושים את דרכם בסתר כדי לא להתגלות כי האנגלים מנעו מיהודים להגיע לארץ ישראל. בצרפת הם עלו על ספינת מעפילים בשם "אקסודוס " , "יציאת אירפה תש"ז" יחד עם עוד 4500 מעפילים. קברניט הספינה היה אייק אהרונוביץ שלימים בנה את ביתו בזיכרון יעקב.כשהספינה קרבה לחופי הארץ היא הותקפה על-ידי 6 ספינות מלחמה בריטיות ואחרי קרב שארך מספר שעות, עם שלושה הרוגים ופצועים רבים, הצליחו האנגלים להשתלט על הספינה והיא הובאה לנמל חיפה. כדי להעניש את היהודים על "חוצפתם" החליטו האנגלים לא לשלוח את המעפילים, כהרגלם, לקפריסין, אלא העלו אותם על שלוש אוניות משא והחזירו אותם לגרמניה.
מקור וקרדיט : ארוכה הדרך לארץ ישראל – הקשר הרב דורי
0