סיפורו של יורק (דוד פלונסקי ז"ל , חבר קיבוץ מגידו), שהיה אחד ממוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים בוורשה. בספר מתוארים מאבקיו ועלילותיו בוורשה מפרוץ המלחמה, בגטו ורשה, ועד סופה. 218 עמ'. רישרד ואלבסקי
יורק נולד בשנת 1926 לגניה וישראל פלונסקי. בעודו ילד קטן עבר עם משפחתו לעיירה סמוכה בשם אוטבוצק (Otwock), ושם פתחה אמו בית הבראה. אביו, יהודי אורתודוקסי מחסידות גור, עסק בלימוד תורה, ואמו ניהלה את בית ההבראה, שבו גם גרה המשפחה. ליורק הייתה אחות גדולה ואח קטן, והמשפחה התקיימה בדוחק.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבו רוב הלקוחות של אמו, והמקום נסגר. הוריו של יורק נשארו ללא פרנסה, ובהיותו בן 13 החל בהברחת מזון ודואר בין גטו אוטבוצק לגטו ורשה כדי לפרנס את משפחתו. הייתה לו חזות פולנית, והדבר סייע לו בתנועה מחוץ לגטאות. במשך שלוש שנים היה זה עיסוקו, עד שב–19 באוגוסט 1942, באקציה הגדולה, נלקחו הוריו, אחיו ואחותו לרכבות, ומשם כנראה לטרבלינקה.
אחר שנשאר יורק ללא משפחתו הגיע אליו ד"ר רישארד ואלבסקי, וצירף אותו לארגון מחתרתי בגטו ורשה. ד"ר ואלבסקי היה מפקד קבוצת לוחמים בארגון היהודי הלוחם (אי"ל), ויורק שימש כקַשָּר של הקבוצה. היכרותו עם המעברים מהצד הארי לגטו סייעה לו בהברחת מזון ונשק עבור הלוחמים. באפריל 1943 לקח חלק בלחימה בכיכר מוראנובסקי. בחודש יולי 1943 יצא דרך מערכת הביוב לצד הארי. לאחר שקשר קשרים עם אנשים בצד הארי, חזר דרך הביוב והוציא את שרידי הלוחמים מקבוצתו.
את התקופה שאחרי המרד העביר בצד הארי עם ניירות מזויפים תחת השם יורק ינישבסקי. כדי להתפרנס מכר סיגריות, בעיקר ברכבות. תקופה קצרה מכר סיגריות בכיכר שלושת הצלבים, יחד עם קבוצת ילדים יהודים. רוב לקוחותיהם היו אנשי האס. אס. שהמטה הכללי שלהם בוורשה שכן באחד המבנים בכיכר. מאחר שהיו נטולי מקום מגורים מסודר, ישנו הילדים בבתים עזובים ובאחד מבתי הקברות של ורשה.
