מאת : אסתר פרבשטין
יומנו של משה פלינקר, נער בן 16 מהולנד, נתגלה עם תום המלחמה .
משה היה בן למשפחה דתית בת תשע נפשות. הוריו, ילידי פולין ומקורבים לחסידי גור, היגרו להולנד והעניקו לילדיהם חינוך ברוח תורה עם דרך ארץ, כשהם פתוחים לתרבות הסביבה ולחברה ונותנים בה אמון מלא, אך מקנים תכנים שבמרכזם לימוד תורה ושמירת מצוות.
בתקופת הגירושים הצליחו להבריח את המשפחה לבריסל, שם חיו תחת זהות זרה. בשל חזותו היהודית מיעט משה לצאת מד' אמותיו בבריסל, וכתב את יומנו כשהוא ספון רוב הזמן בחדרו. כמשה, נגזר גם על משה פלינקר לחיות – וגם למות – בגלים הסוערים של ימי השואה. אך לא רק על הבנים נגזרה הגזרה בדורו. כל בני עמו מועדים היו להריגה, ועימם היה משה.
אחיותיו, ששבו ממחנות הריכוז, פתחו את תיבת כתביו לראות מה ייעשה בה: "ספרים ומלבושים, ושלש מחברות – אלה הדברים שמצאו בנות משפחת פלינקר בשובן ממחנה ההסגר הנאצי, במרתף הבית בבריסל, רחוב פיקאר 1 …הן לא היו אלא רשימותיו של אחיהן שרשם אותן בזמן שהיה מתבודד בחדרו ונחבא מעין זר".
לאחר שנים שבהן העלה היומן אבק, ובפרספקטיבה המאפשרת השוואה ליומנים אחרים שנחשפו ופורסמו מאז, נבקש לערוך בו עיון מחודש.
להמשך המחקר של אסתר פרבשטין (קישור)
0