ילדה משם", מאת חוה ניסימוב.
"כשחוה ניסימוב הייתה בת שלושה חודשים פרצה מלחמת העולם השנייה. היא הייתה בגטו ורשה, אביה נפטר מטיפוס והיא נשארה רק עם אמה, כל המשפחה עזבה אט אט את הגטו ברכבות ואמא שלה לא הסכימה ללכת לרכבות, והתחבאה איתה בכל מיני מקומות עד שזה כבר נהיה בלתי אפשרי. כשחוה הייתה בת שלוש אמה מסרה אותה לכפרייה נוצרייה, עד שתיגמר המלחמה.
"שם, אצל הכפרייה הזו, היא לא יצאה מהבית שלוש שנים, עד גיל שש. חלק ניכר מהזמן היא הסתתרה שם מאחורי הארון, שעות, ימים, תחשבי מה זה, ילדה בת ארבע, חמש. מדהים. אמא שלה, שהתחזתה לפולנייה ועבדה בגרמניה, שמרה איתה על קשר רציף, אבל בסוף המלחמה דווקא הדודה באה לקחת אותה, לא האמא, וזה מין אנטי קליימקס, כי זה לא שהיה שם איזה ריוניון הוליוודי. הן היו ממש מרוחקות וזרות זו לזו. חוה בעצם עלתה לארץ לבד בספינת מעפילים, ואמא שלה, חיה בנפרד ממנה בארץ".
ניסימוב נזכרת באותם רגעים שנאלצה להתחבא ברווח שבין הארון הגדול לקיר. "כשהיו באים שכנים, חברים או בני משפחה אחרים, הייתי צריכה להסתתר שם עם עוד אשה יהודייה שהיתה אתנו בבית", מספרת ניסימוב, "לפעמים זה נמשך שעות, לפעמים ימים, וכל מה שאני זוכרת הוא שלאשה היו קוביות סוכר שהיא היתה אוכלת ולא נותנת לי. הייתי צובטת אותה חזק כדי שהיא תיתן לי קובייה אחת"
"ברחנו מהגטו בוורשה ובתוך שק העבירו אותי לכפר", מספרת ניסימוב ל"ידיעות אחרונות". "הייתי בת שלוש וחלק גדול מהזמן הסתתרתי מאחורי הארון.
את התמונה הזו אמא שלי שלחה מגרמניה לאישה הפולנייה שהייתי מוסתרת אצלה שלוש שנים. חשבתי אז שהיא שכחה אותי. אמא שלי ניצלה, אבל מגיל שלוש והלאה לא גדלתי איתה יותר. לתמונה הזו יש משמעות מאוד גדולה בשבילי, כי אני יודעת שאמא התגעגעה וזכרה אותי".
ניסימוב מספרת כי בימים האחרונים קיבלה הודעה מהנכד של אותה פולנייה שהסתירה אותה ובה תמונה של אמה מהגטו. האם עברה מפולין לגרמניה כדי לעבוד והותירה את חוה הקטנה מאחור. במשך שנים חשבה ניסימוב שאמה שכחה ממנה. "הרבה פעמים חשבתי שאמא שלי לא אהבה אותי", היא מספרת. "לקבל כזה פתק זה משהו ממש גדול. בצד אחד הייתה תמונה ובצד השני כתוב 'לילדה החמודה שלי, מזכרת נצח. אמא'. זה מרגש מאוד".
אמה של ניסימוב הגיעה בסופו של דבר ארצה, אולם השתיים לא היו בקשר אחרי המלחמה והיא גדלה בקיבוצים ובכפרי נוער. "זה מרגש בטירוף", היא אומרת. "לא הצילום כמו מה שכתוב מאחוריו. לא ייאמן שהכל קורה ממש עכשיו".
מקור וקרדיט :
0
