ז'אן אנצ'ל נולד ברומניה, בעיר יאסי, בשנת 1940 להורים שומרי מסורת וקשי יום. אביו עסק בחייטות שהבטיחה בקושי את קיומם היומיומי ואמו הייתה עקרת בית. בן שנה היה כשפרצו הפרעות ביהודי יאסי, ב־29 ביוני 1941 ,פרעות שבהן נרצחו, הומתו ונחנקו ברכבות המוות שנעו עם יהודים נעולים בקרונות בקר 14,000 מיהודי העיר. ז'אן התינוק הוסתר במרתף ביתם ואילו אביו נלקח בידי הקלגסים הרומנים לאחת מרכבות המוות, אבל הצליח לשרוד בדרך נס. הפרעות האלה, כפי שהוכיח ז'אן אנצ'ל התחוללו בפקודתו המפורשת של הרודן יון אנטונסקו (Antonescu Ion) שליטה של רומניה הפשיסטית בשנים 1940-1944 .
זו הייתה ההקדמה לטבח ההמוני שביצעו חיילי הצבא הרומני ביהודי בסרביה וצפון בוקובינה בשבוע הראשון לפלישת צבאות גרמניה הנאצית ורומניה הפשיסטית לשטחה של ברית־המועצות, ב־22 ביוני 1941 120,000יהודים נרצחו בטבח הזה ושרידי החרב גורשו ברגל, בעינויים ובסבל רב לגטאות ולמחנות המוות בטרנסניסטריה. הקהילה היהודית ביאסי הייתה עיר ואם בישראל עד פרוץ פרעות הדמים.
ביאסי פעלו מפלגות ציוניות ועשרות מוסדות וארגונים יהודיים, ובכללם בתי ספר עממיים ותיכוניים, ישיבות, בתי חולים, בתי יתומים ותאטרון ביידיש – שהוקם עוד בשנת 1876 בידי אברהם גולדפאדן והיה תאטרון היידיש הראשון בעולם – הוצאות ספרים, ביטאונים וכתבי עת ביידיש, בעברית וברומנית, כ־120 בתי כנסת ועוד. בקרב כ־000,45 התושבים היהודים ערב פרוץ מאורעות הדמים היו רבנים וסופרים דגולים, אנשי השכלה מדע ורפואה לצד סתם "עמך" רבים – חייטים, סוחרים זעירים, חנוונים ובעלי מלאכה. אנצ'ל הגדיר בצדק את היישוב היהודי ביאסי כ"סמל הקיום היהודי ברומניה", אבל בו בזמן נעשה המקום למרכז האנטישמי הגדול ביותר ברומניה. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים נוסדו ביאסי תנועות אנטישמיות מן הארסיות ביותר והשפעתן ומורשתן ניכרו בכל שנות השלטון הפשיסטי ברומניה ובשטחים בשליטתו שנכבשו בזמן המלחמה נגד ברית־המועצות. ז'אן אנצ'ל למד בבית ספר עירוני ביאסי בימי המשטר הקומוניסטי ברומניה ואחר כך למד בפקולטה להיסטוריה באוניברסיטה המקומית עד שסולק ממנה בעקבות הבקשה שהגיש לעלות לישראל. זמן רב חלף עד שקיבל את ההיתר לעלות ארצה. לאחר עלייתו המשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים ובו בזמן עבד בתור עיתונאי ב"קול ישראל לגולה". הוא סיים את התואר הראשון בהיסטוריה ואת התואר השני בתולדות העם היהודי, ובשנת 1977 קיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה בתולדות עם ישראל בעת החדשה. כעבור זמן השתלב בצוות העובדים ביד ושם בתור חוקר ומאז המשיך בשקדנות רבה במחקריו ההיסטוריים על שואת יהודי רומניה כמעט עד ימיו האחרונים.
מקור וקרדיט : מאמר של יוסף גוברין לזכרו של ד"ר ז'אן אנצ'ל , יד ושם
0