אריגו בקרי (Arrigo Beccari), כומר איטלקי בעיירה נוננטולה שליד מודנה באיטליה וג'וזפה מוראלי (Giusseppe Moreali), רופא העיירה, הצילו 120 יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, רובם ילדים.
בילוי 1942 הגיע לנוננטולה קבוצה ראשונה של 50 ילדים יהודים, שזמן מה שהו באזור הכיבוש האיטלקי בצפון יוגוסלביה והופרדו מהוריהם. כשגברה ביוגוסלביה פעילות הפרטיזנים פנו השלטונות האיטלקיים, שיחסם ליהודים היה ידידותי, ליוסף איתאי, מדריך קבוצת הילדים והציעו לו לעבור למקום בטוח יותר באיטליה. בסיוע D.A.E.E – סוכנות הסעד היהודית בה הכירה הממשלה הפשיסטית, שוכנו הילדים ב'ווילה אמה' שבנוננטולה – שם הצטרפו אליהם עוד 50 ילדים פליטים.
כשכבשו הנאצים את צפון איטליה ב-8 בספטמבר 1943, לא היה עוד המקום בטוח לילדים, וצריך היה לפעול מהר כדי שלא יפלו לידי הנאצים. אריגו בקרי, שלימד אז בסמינר קתולי בקרבת מקום והתיידד עם איתאי, לא שאל את פי הממונים מעליו במודנה ופתח את שערי הסמינר לילדים. אחרים שוכנו בבתי איכרים בכפרים הסמוכים, והמזון בשבילם הוכן בין כתלי הסמינר. כאשר ראה רקטור הסמינר לראשונה את הילדים, וביניהם בנות, הצטלב וקרא בקול: "זה אלף שנים לא דרכה כף רגלה של אישה במקום זה, אך יעשה רצון האל."
כאשר הגבירו הנאצים את חיפושיהם אחר יהודים מסתתרים, הוכנה תכנית להעביר את הילדים ואת המדריכים הממונים עליהם, 120 איש סה"כ, אל מחוץ לאזור הכיבוש הגרמני. תחילה חשבו להבריחם אל מעבר לקווי החזית, לשטח שבידי בעלות הברית, מדרום לרומא, אך משהתברר שהרעיון אינו מעשי, הוחלט להעבירם לגבול שוויץ ומשם צפונה. בעזרתו של ד"ר ג'וזפה מוראלי הונפקו תעודות זהות מזויפות לכל 120 הילדים ומדריכיהם והם הועברו ברכבת לגבול שוויץ. בערב יום הכיפורים 1943, עברו את הגבול לשוויץ. סכנות רבות ארבו בדרך לשיירת הילדים בעלי המראה הזר ולמדריכיהם. כך למשל, הילדים, שברובם נולדו ביוגוסלביה, קיבלו שמות איטלקיים ואף נשאו מסמכים איטלקיים אך בקושי ידעו לדבר מלה באיטלקית.
לאחר מעשה, גילה הגסטפו את דבר בריחת הילדים לשוויץ, תפס את בקרי וחקר אותו כדי שיגלה את שמות המעורבים בפעולת ההצלה ואת מקום מחבואם של יהודים אחרים. בקרי עמד בעינויים האיומים של הגסטפו ואחרי ישיבה של חודשים ארוכים בכלא בולוניה, הידוע לשמצה, שוחרר.
ב-1964 העניק יד ושם לכומר אריגו בקרי ולד"ר ג'וזפה מוראלי את תואר 'חסידי אומות העולם'.
0