במהלך אפריל התרבו בגטו שמועות על אקציה מתקרבת. למרות זאת המשיכו יהודי הגטו בהכנות לקראת הפסח. היו אף שאפו מצות, דאגו ליין והכשירו את הכלים לחג.
ב-18 באפריל 1943 הגיעו ידיעות כי הגרמנים ריכזו צבא בוורשה וככל הנראה הגטו עומד בפני חיסול. חברי המחתרות הלוחמות נכנסו לכוננות גבוהה. בשעות הלילה כותר הגטו. אנשים רבים כבר שמעו על כך מהתצפיתנים הקבועים בעליות הגג.
בלילה נדדה שנת היהודים. נארזו חפצים, לבנים, כלי מיטה, צרכי אוכל והוסעו לתוך הבונקרים. רבה והמונית היתה התנועה באותו ליל-ירח בהיר בחצרות וברחובות, דוגמתה לא ראו מזמן אף ביוםטוביה בוז'יקובסקי, בין קירות נופלים (1983), ע' 35.
זה היה בדיוק ערב פסח 1943. וסידרנו בבית הכל בשביל פסח. היה לנו עוד מצות, הכול. את המיטות סידרנו… ואצלנו גר השוטר שהיה בא תמיד להגיד לנו מה יהיה. … ואמר לנו – שתדעו לכם, הגטו מסביב – עם אוקראינים, ולא יהיה טוב הלילה הזה. הוא שמע את זה. אנחנו לקחנו את כל הדברים וירדנו. בשביל מה לחכות מה יהיה?… אז לקחנו מה שעוד היה לנו בבית, מאוכל, מהכל, וירדנו לבונקר. וחיכינו.מעדותה של שושנה בהריר, ארכיון יד ושם 5469 / O.3
ב-19 באפריל 1943, ערב פסח תש"ג, נכנסו הגרמנים אל הגטו. את ליל הסדר בדירתו של הרב אליעזר מייזל מתאר חבר אי"ל, טוביה בוז'יקובסקי: כוסות היין על השולחן, אדמומיות שבהן שבה והזכירה דם היהודים שהושמדו ביום שנכנס החג. ההגדה נאמרה לקול יריות והתפוצצויות שבקעו ועלו זו אחר זו כל אותו לילה בגיטו.בין קירות נופלים, ע' 42
