המלאך מעל הדלת הוא סיפור חיים ומותחן גם יחד, סיפורה האמיתי של ילדה יהודיה אמיצה ששרדה את אימת השואה בזכות אמה וסבתה, ששמרו עליה כשתי מלאכיות. זהו סיפור על התגלמות הרוע האנושי במחנות, אבל גם תיעוד כתוב היטב של החיים בעיר צ'רנוביץ, עירו של המשורר פאול צלאן לפני המלחמה, ותיאור של תל אביב שאחרי הקמת המדינה. ז'ני רוזנשטיין, שהינה גם ציירת וגם אמנית, מספרת את הדברים בישירות כנה, בתמימות של ילדה ובפיכחון של אישה בוגרת, אבל גם בכישרון תיאור נוגע ללב כל אדם.
ז'ני רוזנשטיין נולדה בעיר צ'רנוביץ שברומניה. שלוש שנים מילדותה עברו עליה במחנה מוגילב פודולסקי שבחבל טרנסניסטריה הנודע לשמצה.
"הגענו לשם כשהייתי בת שש", היא מספרת. "אמא, סבתא ואחותי בת הארבע. אבא הצליח לקפוץ מהמשאית בדרך והצטרף לפרטיזנים. שלוש שנים לא ידענו אם הוא חי או מת.
במחנה, השומרים האוקראינים התעללו בי הכי הרבה. בגלל שהייתי בלונדינית האשימו את אמי שגנבה אותי מאישה נוצרייה. יום אחד הם אמרו לאמא שאם לא תודה שגנבה אותי יענישו אותה, וכשהיא לא הודתה הם חטפו את אחותי הקטנה מהידיים של סבתא וערפו לה את הראש בגרזן", מתארת רוזנשטיין את הזוועות שעברה.
כשהמחנה שוחרר על ידי הצבא האדום אושפזה למשך מספר חודשים בבית חולים רוסי, שם טיפלו בפגיעות הפיזיות הרבות מהן סבלה בשנות העינויים, אך הפגיעות הנפשיות היו חמורות מהן. "הייתי כמו זומבי" היא נזכרת, "לא דיברתי. רק בכיתי. לא הבנתי מה קורה לי. הייתי שבר כלי”. בגיל 15 הגיעה לישראל ואושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. "עברתי טיפולים ויצאתי משם קצת יותר נורמלית ממה שהייתי", היא אומרת במרירות.
לימים נישאה והביאה ילדים לעולם, אך על עברה הנורא לא דיברה עם איש. רק לאחר שבעלה נפטר בגיל 57 נפתח הסכר. "עברתי טיפול פסיכולוגי, הבנתי שאני צריכה להוציא הכל והתחלתי לשפוך, לספר ולבכות", היא מסבירה. "הילדים שלי שמעו את הסיפור שלי רק כשהיו כבר אנשים בוגרים”.
לפני תשע שנים החלה להעלות את הזיכרונות על הכתב. "הרגשתי שאני מזדקנת ובקרוב לא יהיה מי שינציח את משפחתי", היא אומרת. "רציתי שהדור הבא יבין מאיפה באנו ומה המחיר ששילמנו כילדים וכתינוקות. את הספר אני מקדישה לילדים שהיו איתי במחנה ובמיוחד לאחותי רייזל'ה זיכרונה לברכה”.
תהליך כתיבת הספר גם סייע לרוזנשטיין לשחזר רגעים שהדחיקה. "את חלק גדול מהדברים לא זכרתי", היא מסבירה. "אחרי שראיתי את אחותי נרצחת נכנסתי להלם ולא זכרתי שום דבר. חלקים גדולים השלמתי ממה שאמי סיפרה לי”.
ומיהו המלאך מעל הדלת?
"כשהייתי ילדה, מעל דלת הבית שלנו היה מלאך ברונזה. ראיתי בו את המלאך שמגן עלינו”.
0
