גדעון פרידר , יליד 1937 צ'כוסלבקיה ( כיום סלובקיה) . בן למשפחה דתית .
בקיץ 1944 הידרדר עוד יותר מצבם של היהודים שנותרו בסלובקיה, כולל משפחתו של גדעון. באוגוסט 1944 פלשו כוחות גרמנים לסלובקיה כדי להילחם בפעילות הפרטיזנים. בתגובה, פתחו קבוצות התנגדות סלובקיות במרד הידוע בשם המרד הלאומי הסלובקי (Slovenské národné povstanie, SNP) מהעיר בנská ביסטריצה, עיר במרכז סלובקיה. מטרתם הייתה לגרש את הגרמנים, להפיל את ממשלת טיסו ולהצטרף לסלובקיה עם בעלות הברית. גדעון, אימו ואחותו ברחו מנובה מסטו בסלובקיה , ועשו את דרכם לבנסקה ביסטריצה. אביו , הרב פרידר נמלט בנפרד, מחשש שמאחר שהיה חלק מ"קבוצת העבודה" הוא עלול להירצח אם ייתפס.
הגרמנים הגיבו באכזריות למרד הסלובקי . באוקטובר 1944, כאשר יחידות גרמניות התקרבו לבנסקה ביסטריצה, נמלטו הילד גדעון ואימו ואחותו להרים לצד פרטיזנים. הם נתפסו בטבח הגרמני בכפר Staré Hory. מטוסים גרמניים הפציצו וירו עליהם. אימו ואחותו נהרגו; הילד גדעון נפצע אך שרד.
פרטיזן יהודי, הנרי הרצוג, לקח את גדעון לכפר הסלובקי בולי, שם הסתירו אותו משפחתם של פאולינה ויוזף שטריכרששיק הסלובקים. מאוחר יותר כתב הנרי הרצוג את ספר הזיכרונות שלו, …"וגן עדן לא הזיל דמעות", שבו תיאר את עזרתו להציל את הילד גדעון.
כאשר המרד הסלובקי נמחץ באוקטובר 1944, החלו הגרמנים לאסוף יהודים ופרטיזנים. אלפים נהרגו או גורשו למחנות. הילד גדעון קיבל שם בדוי והתחזה לקרוב משפחה של משפחת שטריכרששיק. הוא נשאר בכפר הסלובקי בולי עד 1945, אז שוחרר. אביו של גדעון, שגם שרד את המלחמה, מצא אותו מאוחר יותר. אביו נישא בשנית אך נפטר בטרם עת ב-1946 בגיל 35.
לאחר המלחמה, גדעון ואימו החורגת עלו לארץ ישראל בהעפלה בלתי ליגאלית בשנת 1947, שנה לפני מלחמת העצמאות של ישראל. הוא נשאר בישראל עד 1975, אז היגר לארצות הברית. הוא היה פרופסור אמריטוס להנדסה ומדע יישומי ע"ש א. ג'יימס קלארק באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון הבירה. פאולין ויוסף שטריכרשיק הסלובקים זכו לתואר חסידי אומות העולם בשנת 2018. עם פרישתו מההוראה באוניברסיטה , גדעון התנדב במוזיאון להנצחת השואה של ארצות הברית.
יהי זכרו ברוך !!
0