בקיץ 1942 ניהלו ג'ולייט וידאל ומרינט גאי מחנה קיץ לילדים יהודים ונוצרים בבקתה בהרים בשאמוני. כשהודיעו להם שרוב הילדים היהודים איבדו את הוריהם בגירושים, הסבו וידאל וגיא את הבקתה לבית ילדים יהודים , אותו ניהלה מירל לוי. בית הילדים בשאמוני היווה מקלט בטוח לעשרות ילדים, רובם יהודים, מסוף 1942 ועד לשחרור צרפת בקיץ 1944.
ב-2 בינואר 1969 הכיר יד ושם במרינט גאי וג'ולייט וידאל כחסידות אומות העולם
