חנה ויסמן נולדה בשנת 1929 למשפחה בת שני ילדים בקובנה שבליטא. ביוני 1941 החלו כוחות גרמניים להפציץ את קובנה. משפחתה של חנה ברחה לכיוון גשר וילנה, גילתה שהגשר הופצץ ובלית ברירה חזרה לקובנה. בדרכם נתפסו חנה ואביה והובלו לפורט השביעי, מצודה סמוכה לקובנה. חנה הופרדה מאביה ופגשה את אמה. לאחר כמה ימים ראתה קבוצה של גברים, ביניהם אביה, מובלת לכיוון הבורות, וחנה הבינה שאביה נרצח. לאחר יומיים הועברו חנה ואמה לפורט התשיעי, מצודה נוספת ליד קובנה, ומקץ יומיים נוספים שוחררו הנשים והילדים. באוגוסט 1941 הועברה המשפחה לגטו בשכונת סלובודקה. באותה עת החלו האקציות, ובנובמבר 1943 נשלחה המשפחה למחנה באסטוניה, שם סבלה מקור מקפיא, מרעב ומתנאי תברואה ירודים.
לאחר חצי שנה הועברה המשפחה למחנה העבודה קיריולי ובאחת האקציות נלקחו מספר יהודים ליער, בהם אמה של חנה, ונרצחו בירי. לאחר מספר חודשים נשלחו חנה ואחיה למחנה שטוטהוף בגרמניה ושם נפרדו דרכיהם. בשטוטהוף הצליחה חנה להינצל משתי אקציות של ילדים: מאחת הצליחה להימלט ומאחרת ניצלה עקב חוסר מקום במשרפות. לאחר מכן הועברה חנה למחנות אחרים, שהאחרון בהם היה ברגן בלזן, בו שהתה עד השחרור במאי 1945. לאחר המלחמה נודע לה שגם אחיה הועבר לברגן בלזן, אך נספה סמוך לשחרור המחנה.
בשנת 1947 עלתה חנה לארץ ישראל ונישאה. לחנה שני ילדים ושלושה נכדים.
ראו גם :
"אבא נהג לומר לי: 'אל תעז לקנא, כי קנאה תמיד נהפכת לשנאה'"
0