מאת: יורי ילון
רגע לפני שמשפחתה החלה במסע הימלטות מהנאצים, מרים רסלר בת ה־5 לקחה איתה את "הבובה" • מאז, ביערות ובכפרים, במרתף היין שבו הסתתרו או בבית האיכרים שהסגירו אותם, השתיים לא נפרדו • לאחרונה עברה "הבובה" לאוסף יד ושם: "זה המקום הכי טוב בשבילה"
"הבובה", כך בפשטות ילדותית קראה מרים פרומר (רסלר) לבובתה הקטנה. רק אותה, את "הבובה", היא בחרה מכל צעצועיה בביתה במיכלצ'ובה אל העתיד הלא נודע, כאשר הנאצים ועוזריהם החלו לגרש את יהודי סלובקיה אל מחנות הריכוז.
משה ואולגה רסלר ושלוש בנותיהם – עליזה, רחל ומרים, שנולדה ב־1937, הצליחו לחמוק במשך שלוש שנים מן השילוחים אל המחנות בתחבולות שונות. לאחר תקופה של הימלטות הם החלו לנדוד ביערות ובין כפרים.
כך, למשל, בכפר יארוק הוסתרה המשפחה בידי וינסנט ואנה טקלי במרתף יין נטוש. לאחר זמן מה הגיעו הגרמנים אל המקום והחלו לירות אל תוך בור היין. בני משפחת רסלר ניצלו מהירי, אבל נאלצו לעזוב את הבור ולעבור לביתו של איכר בכפר אחר, שם הוסתרו מתחת לרצפת הרפת תמורת תשלום.
לאחר שנודע לאיכר ולאשתו שסכום הכסף שברשות המשפחה הולך ואוזל, החליטו להסגיר אותם. הם הציעו לבני המשפחה לכבס את בגדיהם וגם את שמלותיה של "הבובה", שהונחה לצד גיגית הכביסה – אבל במקביל הזעיקו אל הרפת "גארדיסטים" , משתפי הפעולה הסלובקים עם הנאצים, שתפסו את בני המשפחה וכלאו אותם עד שהם היו אמורים להיות משולחים להשמדה.
לסיפור החיים המלא באתר "ישראל היום"
1
