בשנת 2005 שתי אחיות התאחדו מחדש לאחר יותר משישה עשורים. נכדתה של אחת מהן חיפשה מידע במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה ומצאה באמצעותו את דודתה.
קלארה בלאייר, בת 81, וחנה כץ, בת 78, נולדו למשפחת וייס בארדנובו, כפר קטן בהרי הקרפטים בצ'כוסלובקיה (כיום סלובקיה). לאחר שפרצה המלחמה שלחו אותן הוריהן, כל אחת בנפרד, לקרובים בהונגריה. השתיים ראו זו את זו בפעם האחרונה ב-1944, לאחר שהנאצים כבשו את הונגריה. שתיהן ניצלו מהמחנות ומצעדות המוות, הגיעו לישראל ב-1948, הקימו משפחות והתגוררו במרחק של 45 קילומטרים בלבד זו מזו. כל אחת מהאחיות האמינה שהיא הניצולה היחידה מהמשפחה.
בינואר 2005 החליטה נכדתה של חנה כץ, מירב זמיר, לבדוק אם דף העד שהגישה בשנת 1999 בשם סבתה על שיינדל וייס, אמה של סבתה, נמצא באתר. להפתעתה היא גילתה כי מלבד דף העד שלה, ב-1993 הגישה קלרה בלאייר דף עד על אמה שיינדל וייס. למיטב זיכרונה של מירב, אחיה ואחיותיה של סבתה לא שרדו מן השואה. היא פנתה מיד ליד ושם, והוא סייע למשפחות ליצור קשר ביניהן. מקץ 61 שנה שבו קלרה בלאייר וחנה כץ והתאחדו. בריאיון לעיתון אמרה מירב: "כשביקרתי באושוויץ, חיי השתנו […] כל ההשקפה שלי השתנתה. עכשיו חיי השתנו שוב. אני רוצה להגיד לאנשים: לא להיכנע לעולם – המשיכו בחיפוש".
מקור וקרדיט : אתר יד ושם ( קישור)
0