סיפורה הבלתי נתפס של "האחות פאולה", שהחלה את חייה כרחל דרונזק מפולין, והאמינה כי ניצלה בשואה בזכות ישו.
הסיפור של רחל בת פייגה
האחות פאולה נולדה בשנת 1929 להורים יהודיים אמידים בעיר לומז'ה, בשם רחל. אמה, פייגה, נפטרה זמן קצר אחרי הולדתה, והאב, שמחה, התחתן בשנית עם אישה שהייתה טובה ואימהית לרחל/פאולה. כעבור כמה שנים נולד אחיה הקטן – יצחק. בספטמבר 1939 נכנסו הנאצים לפולין, ובשלב שעוד היה שיתוף פעולה בין הרוסים והגרמנים, נלקח האב של פאולה (כעת בת עשר) לצבא הרוסי, ושם הוא נפצע. אשתו הספיקה לבקרו פעמיים בבית החולים אך לאחר שהגרמנים פרקו את השותפות עם הרוסים, כנראה שהנאצים הרגו אותו, כי בביקור השלישי של אשתו בבית החולים הוא כבר לא היה.
השלב הבא היה שלב הגטו: פאולה, אמה ואחיה הקטן הצטופפו בחלל קטן עם קרובים וחברים קרובים – שם חיו כשנה.
"בהתחלה הנאצים לקחו כסף ודברי ערך מהיהודים וכאשר לא נותר מה לקחת – היו לוקחים יהודים "לעבודה" ובעצם הרגו אותם ביערות, כך היה הסיפור של בן הדוד".
איך ידעת?
"יום אחד טיפסתי על השער של הגטו וצפיתי באיסוף של זקנים ואח"כ של ילדים, אבל עדיין לא העליתי על דעתי שלוקחים אותם למוות".
כאשר התארגנה בריחה מהגטו 'בעזרת פולנים טובים', נתפסה והייתה אצל הגסטפו אשר חקרו אותה
"לאן התכוונתי ללכת? ואני אמרתי שאינני יודעת כלום. כשלקחו אותי הייתי בטוחה שרוצים להרוג אותי, אבל הם החזירו אותי לגטו. הייתי שם עוד יומיים – שלושה ואז המשפחה הפולנית שעזרה סימנה שאפשר לצאת ועזרו לנו לצאת ליער – כל המשפחה. היה קר ושלג פולני של שני מטרים. הפולנים עזרו לנו עם מדורות ואוכל. היינו ביער עד שהזהירו אותנו שתהיה פשיטה וחייבים לברוח כל אחד לדרכו. על כל יהודי שהוסגר היו מקבלים שלושה קילו סוכר או קצבת אוכל".
כך היה מנובמבר 1942 עד 6 בינואר 1943 .
המשך סיפור החיים במקורות המידע המקושרים
מקורות המידע :
מהגטו למנזר: ניצולת השואה שבחרה בישו – אחרי מות – הארץ
2