מאת: מינה מילנר-נבו (ריינגבירץ)
דברי ימי חיי – סיפור חייה המרתק של מינה מילנר-נבו
זהו סיפורה של מינה מילנר-נבו, ילידת פולין שאיבדה את משפחתה במלחמת העולם השנייה ובגיל 10 נותרה לבדה בעולם. בדרך-לא-דרך הגיעה ארצה עם "ילדי טהרן", גדלה במושב נהלל, הייתה לאחות, נישאה והקימה משפחה לתפארת.
"נולדתי ביום 15 באוקטובר בשנת 1932, בעיר ּפֹולְטֹוסְק, הסמוכה לוורשה שבפולין, לאמי שרה בלה לבית קָמִינְקֹובְסְקִי ולאבי ישראל רָיינְגְבִירץ. הוריו של אבי וכמה מאחיו היגרו לאמריקה עוד לפני פרוץ המלחמה. גם לאימא היו בני משפחה שהיגרו לאמריקה ולארגנטינה. משפחתו של אבי לא ראתה בעין יפה את השידוך בין בנם הרב המשכיל לאשתו, שהייתה יפהפיה גדולה, אך לא באה ממשפחה משכילה ומיוחסת דיה. אבא היה רב הקהילה היהודית בעיירה, ואימא טיפלה בבית ובבנות. חיה, אחותי הצעירה, נולדה כשנתיים אחריי. בעודי תינוקת, עברו הוריי להתגורר בעיירה אחרת בפולין בשם נֶשֶלְסְק, שבה גרו אחיה של אימא.
אימא נפטרה משחפת זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ונותרנו, חיה ואני, עם אבא ועם הדוד שחי עמנו בבית. אבא היה אדם משכיל שדיבר כמה שפות, וכבר אז היה מדבר איתי עברית. בבית דיברו יידיש, וכשהוריי לא רצו שאבין, דיברו ביניהם בפולנית. אבא היה אדם מיוחד, חם וישר. הוא לימד תלמידים בביתנו, עזר לחלשים, הזמין אלינו הביתה את בני הקהילה היהודית הקטנה ודאג לקהילה. אבא ראה בי את המשענת שלו. אמנם הייתי צעירה, אבל לאחר פטירת אמי הייתי האדם הקרוב לו ביותר. הוא היה ציוני נלהב שחשב על עלייה לארץ ישראל, אך המלחמה קטעה הכול.
מיומי הראשון הייתה האנטישמיות חלק בלתי נפרד מחיי. הקריאה: "זִ'ידֹובְקָה! זִ'ידֹובְקָה!" – כינוי הגנאי ליהודים, ליוותה אותי בכל מקום. מתחם המגורים שלנו היה בצורת מרובע, הייתה לו חצר משותפת, וסביבה חיו רבים מבני הקהילה היהודית. למתחם היה שער שאותו סגרו בלילה, והפולנים שמרו עליו. כשעליתי עם אחותי בערב הביתה, הייתי צריכה לעבור דרך אותה חצר, ותמיד היה המעבר כרוך בפחד נורא שמא הילדים הפולנים יתנפלו עלינו במכות, מה שקרה לא אחת. מגיל צעיר מאוד התביישתי בשונות שלי כיהודיה. לא ידעתי את ההיסטוריה של העם היהודי, אבל כילדה ידעתי שלא טוב לי כי אני יהודיה. בעיניי היה זה אז מקור כל הצרות שלי. שמעתי ללא הרף את המשפט: "היא ילדה מאוד יפה ונחמדה, אבל חבל שהיא יהודייה". הייתי צעירה מאוד, אך הבנתי כבר אז שזה יהיה גורלי."
לקריאת הספר במלואו, עיינו בקובץ המצורף בסוף הדף.
לתיעוד באתר הקשר הרב דורי : מאגר סיפורי מורשת
0