הגירוש הבולט ביותר בתולדות הגטו הוא הגירוש שכונה ה-Sperre, בספטמבר 1942 בגירוש זה גורשו הילדים מתחת לגיל 10, הזקנים והחולים. לפני הגירוש נתן רומקובסקי את נאומו המפורסם ביותר שבו קרא לאנשי הגטו "תנו לי את ילדיכם". ההיגיון הקשה שעומד מאחורי גירוש זה הוא שהילדים, הזקנים והחולים הם אלו שתורמים במידה הפחותה ביותר, ועל כן נתינתם תציל מספר גדול יותר של יהודים.
כך הוא ניסח את נאומו:
מכה חמורה פגעה בגטו. הם מבקשים מאתנו לוותר על היקרים ביותר שיש לנו – הילדים והקשישים. הייתי צריך שיהיה לי ילד משלי, אז נתתי את השנים הכי טובות בחיים שלי לילדים. אני כבר חייתי ונשמתי עם ילדים, אך אף פעם לא תיארתי לעצמי שאאלץ לספק את הקורבן הזה למזבח בידיים שלי. בגילי המבוגר, אני חייב להושיט את ידי ולהתחנן: אחים ואחיות, מסרו לי אותם! -אבות ואמהות, תנו לי את ילדיכם!
מרדכי חיים רוּמְקוֹבְסקי היה ראש היודנראט בגטו לודז' במשך כל שנות קיומו (1939-1944). הפך לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה בכלל ובתולדות הגטאות בפרט. שיתוף הפעולה של רומקובסקי, בנאום זה , עם הנאצים , גרם להשמדה של אלפי ילדים יהודים תמימים בגטו לודז' .
ראו גם :
נאום רומקובסקי בזמן גירוש הילדים מגטו לודז' – 4 בספטמבר 1942
מרדכי חיים רומקובסקי – ויקיפדיה
גטו לודז'. הגטו שכמעט ניצל
0
