עליזה רוזנווסר , בתוך האנתולוגיה : חמש ילדות מדברות , הוצאת משרד הבטחון , 2009 ( אנתולוגיה בעריכת ד"ר דורית זילברמן )
עליזה רוזנווסר נולדה ב1936 בעיר בוצ'אץ שבגליציה .
שרדה בשואה הודות לאנשים כפריים טובים , שהחביאו אותה ואת משפחתה. בני הזוג קפרוצקה , שהסתירו אותה , נכללו בין חסידי אומות העולם.
"כל לילה אני מלבישה את בובתי ללה בבגדי הקראקקוביאנקה שלה. מחבקת אותה ודוחפת אותה לישון במרווח שבין הקיר והאח הגבוהה בחדר השינה של הורי. מאז האקציה הראשונה אנחנו לובשים בגדים של יום כשאנחנו הולכים לישון בלילה. אם יודיעו על אקציה, נצטרך רק לנעול נעליים ונרוץ להתחבא במחבוא שלנו. את הבובה ללה לא מרשים לי לקחת אתי. כל כל לילה אני מלבישה את ללה בבגדי הקראקוביאנקה שלה. אם הגרמנים יגלו את ללה , מיד יראו שזאת בובה פולנייה , ולא יהרגו אותה.
לבובתי ללה מאד לא נוח לישון בשתי תחתוניות מעומלנות, חצאית אדומה מעוטרת בסרטים, חולצה לבנה בעלת שרוולים תפוחים ועליה אפודה רקומה , ועל ראשה כתר עם סרטים צבעוניים.
"ללה" אני אומרת לה "תהיי בובה טובה , גם לי לא נוח לישון בשני זוגות תחתונים ובשמלה ובסוודר , אבל מוכרחים, אולי תהיה שוב אקציה".
ללה פוחדת להיות במקום החשוך מאחורי האח , וגם אני פוחדת לזחול לתוך המחבוא.
"ללה את כבר גדולה, ניצלת באקציה הראשונה ובאקציה השנייה. את לא צריכה לפחד, האלוהים של סבתא שלי שומר עלי, ועלייך שומרת האם הקדושה שבכנסייה, זאת שמחזיקה תינוק בזרועותיה" , אבל ללה פוחדת .
האקציה השלישית אורכת לילה-יום-ולילה . המשפחה שלי נשארה הפעם בחיים . הגרמנים לא גילו את המחבוא שלנו. סבתא אמרה: "אלוהים השאיר אותנו הפעם , שנוכל להתאבל על המתים. אבל מי יתאבל עלינו?"
באותה אקציה הם הרגו את דודה ברוניה , את דודה לוסיה ואת בתה דונציה הקטנה, את אמא של סבינקה , את דודה אסנה ואת בתה יטקה היפה, ואת בנה איציק שכולם אמרו שהוא ילד גאון. אבא אמר ששמונים ושישה מבני המשפחה שלנו נרצחו באותה אקציה , ואני הוספתי בלחש " "שמונים ושבעה , הם לקחו גם את ללה…"
מקור וקרדיט :
עליזה רוזנווסר , בתוך האנתולוגיה : חמש ילדות מדברות , הוצאת משרד הבטחון , 2009 ( אנתולוגיה בעריכת ד"ר דורית זילברמן ) .
0
