האם מטילדה גטר הוכרה בשנת 1956 על ידי ‘יד ושם’ כחסידת אומות עולם אודות לסיוע שהעניקה ללמעלה מ-700 יהודים, בעיקר ילדים שחייהם ניצלו בזכות המאמצים של האם מתילדה ונזירותיה במהלך הכיבוש הנאצי בפולין.
לפני מלחמת העולם השנייה הייתה גטר אם מנזר פרנציסקני בשם “משפחתה של מריה” (Zgromadzenie Siostr Rodziny Marii) ועבדה למחייתה כעובדת סוציאלית. במהלך המלחמה שיתפה גטר פעולה עם אירנה סנדלר וארגון ז’גוטה בהצלת חייהם של מאות ילדים יהודים מגטו ורשה.
בתפקידה כאם מנזר ניהלה גטר מספר בתי ילדים ובתי יתומים באזור, ושם החביאה ילדים יהודיים רבים במהלך תקופת הכיבוש הגרמני. בשנים 1942 ו-1943 יצרה גטר קשר עם ארגון צנטוס שטיפל בילדים יהודים וביתומים יהודים בגטו ורשה. רבים מילדים אלה הוברחו מהגטו והוסתרו מיד לאחר מכן בבתי הילדים שתחת ניהולה של גטר. רבים מילדים אלה ניצלו ממוות בשואה.
מניעיה של האם גטר, על פי הצהרתה, היו אמונתה הדתית. היא לא דרשה מעולם תשלום עבור מעשיה, אם כי מספר הורים ומספר קרובי משפחה של הילדים שהוסתרו ביקשו לשלם את עלויות ההחזקה של הילדים או את חלקן. חלק מהילדים הוטבלו לנצרות במהלך הסתרתם, אך לאחר השחרור הושבו כולם ליהדות.
הנזירה הקתולית, מטילדה גטר, הלכה לעולמה בשנת 1968 בגיל 90.
0
