רקע : אודות יהודי העיירה הפולנית סוקולוב מאלופולסקי
יהודי סוקולוב מאלופולסקי
בין מלחמות העולם היו בעיירה כ-1,350 יהודים מתוך כ-4,000 תושבים. הג'וינט סייע ליהודי העיירה, ואלה קיימו חיי תרבות וציונות תוססים.
בספטמבר 1939 כבשה ברית המועצות את העיירה, שהוקצתה לה בנספח הסודי להסכם ריבנטרופ–מולוטוב עם גרמניה הנאצית. בקיץ 1941 כבשה גרמניה את העיירה, בשלבים הראשונים של מבצע ברברוסה, ובעיירה הוקם גטו בו רוכזו גם יהודים מיישובים סמוכים, כ-3,000 בסך הכל.
ביוני 1942 נרצחו עשרות יהודים בגטו על ידי המשטרה הגרמנית. ביולי גורשו כל יהודי העיירה למחנה ההשמדה בלז'ץ.
בית הכנסת של העיירה לפני השואה
עדותה של אטקה ברונר
הורי נהרגו בתחילת המלחמה, בהיותי בת 11 , וזה כאילו לא היה לי אמא ואבא אף פעם . בזמן המלחמה ברחתי עם אחי מכפר לכפר וכל פעם הסתתרנו במקום אחר, שרדנו במזל. אני ואחי היינו קשורים מאוד אחד לשני, היינו כל הזמן ביחד והוא שמר עלי. היה יפה תואר, עיניים ירוקות. לא חשבו שהוא יהודי . הוא נפטר לפני 4 שנים.
אני לא אשכח לעולם את המקרה שנסענו אני ואחי ברכבת אחרי המלחמה לגדאנסק , לדוד שלי כדי לקחת קצת ירושה , והפולנים שם חשבו שאחי פולני גוי כי היה שטני עם עיניים ירוקות.
כשנגמרה המלחמה נפתחו קיבוצים בגרמניה ובצרפת. בשצ'צ'ין פתחו קבוצות לפליטי המלחמה. לקחו אותנו לכל מיני מחנות. אני לא זוכרת הרבה, היינו בהרבה מקומות כמו רייכנבאך, פוקינג, מינכן, קאסל בגרמניה . בצרפת אימנו אותנו מדריכים מהארץ, אנשי פלמ"ח ואנשיו של בגין . אני זוכרת שבאו שני יהודים והציעו לנו לבוא לישראל. נתנו לנו לחם עם ריבה (הלחם הראשון שאכלתי לאחר המלחמה) וכרית . באנו כל הצעירים למחנה גולקוב. בן גוריון בא לגרמניה ונאם ביידיש שצריך להילחם עבור מדינה יהודית. אחי רצה להתגייס כדי להלחם ולנקום על כל מה שעבר ואני רציתי לנסוע לקנדה. בסוף החלטתי להצטרף לאחי ולהלחם, והתגייסתי יחד איתו לצה"ל .
הפלגנו ממרסיי לארץ, באונייה קטנה בשם אייר עם 500 צעירים. לא היה מקום באלטלנה אז הפלגנו עם האונייה הקטנה . כשהתקרבנו לחופי ישראל לא נתנו לנו לעלות למעלה לסיפון- שלא יראו שבאים עולים חדשים לארץ. שכבנו למטה באונייה כמו סרדינים.
מיד כשהגענו לארץ התגייסנו. באתי לארץ ב – 30:6 בבוקר בו – 30:7 כבר הייתי חיילת. הגענו לבית- ליד וישנו שם. בלילה שמענו שועלים מייללים וחשבנו שזה ילדים שבוכים בגלל הערבים. המדריכים הסבירו לנו שזה השועלים ומה זה שועלים.
נלחמתי עם אחי במלחמת השחרור . אני ואחי צחקנו מהמלחמה ולא סבלנו אחרי כל מה שעברנו. קיבלנו רובים צ'כיים. בשבילנו זה היה צחוק, בשביל הישראלים לא.
אחרי מלחמת השחרור חליתי בשחפת ושכבתי מרותקת למיטה 8 חודשים. בשנת 1949 הכרתי בצבא את בעלי והתחתנתי . גרנו ביפו בג 'בליה ואף אחד לא עזר לנו. בעלי למד מקצוע בבניין, ואני עבדתי בהנהלת חשבונות בקופ"ח. תפסתי את המקצוע בלי ללמוד אותו. עבדתי 15 שנים. בהמשך עברנו לרמת החייל ומשם עברנו לרמת גן. הקבלן שאצלו בעלי עבד נתן לו דירה והוא החזיר לו לאט לאט את הכסף.
0
