מקור וקרדיט : אתר האינטרנט של ארכיון בית לוחמי הגטאות
חסיה בורנשטיין נולדה בשנת 1921 בגרודנו (Grodno), פולין שבין שתי מלחמות העולם, כיום בלארוס, והייתה חברת תנועת "השומר הצעיר" מנעוריה. היא שימשה קשרית המחתרת בגטו גרודנו, ובתחילת 1943 עברה לגטו ביאליסטוק (Bialystok), שם חייתה בצד ה"ארי" בזהות שאולה של צעירה פולנייה בשם הלינה סטאשוק (Helina Staszok). ביאליסטוק הייתה מוקד חשוב של פעילות מחתרתית אנטי – נאצית. חסיה שימשה בה קשרית של המחתרת ואשת הקשר שלה אל המחתרות הפולניות. לאחר חיסול גטו ביאליסטוק פעלה בשירות גדוד הפרטיזנים ששכן ביערות באזור. חסיה וחברותיה הקשריות העבירו לפרטיזנים ציוד, מזון ותחמושת, כמו גם מידע על המתרחש בעיר ועל מתקני הצבא הגרמני ופעולותיו. על סמך מידע זה נכבשה העיר בידי "הצבא האדום" ללא אבדות. חסיה והקשריות האחרות קיבלו את אות ההצטיינות הגבוה ביותר שהעניק "הצבא האדום" לאזרחים על פועלם במהלך המלחמה.
בתום המלחמה הגיעה לוורשה (Warszawa) והייתה פעילה ב"אקטיבה", הוועד הפועל של אנשי תנועות הנוער ששרדו בפולין ואלה ששבו משטחי ברית המועצות. גוף זה איחד את תנועות הנוער להמשך פעילות ציונית והקים קיבוצים משותפים לאנשי "השומר הצעיר" ו"דרור" בפולין. באביב 1945 הגיעה חסיה לקיבוץ שהוקם בעיר לודז' (Lodz). בסוף 1945 נשלחה עם שני חברים מתנועת "השומר הצעיר" אל המועצה האירופית הראשונה של התנועה לאחר המלחמה, שם פגשה את חבר התנועה משווייץ הייני בורנשטיין (Heini Bornsztajn), שעמו התחתנה מאוחר יותר. בתחילת 1946 שבה ללודז' ופתחה את בית הילדים הראשון של "הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים" בעיר. בבית הילדים טיפלה חסיה בילדים ובפעוטות משארית הפלטה בפולין ובילדים ששבו משטחי ברית המועצות. כעבור כמה חודשים עברו חסיה והילדים שהיו בגילאי 6 – 13 לגרמניה ברכבת, דרך שצ'צ'ין (Szczecin), בסיוע פעילי ארגון "הבריחה"
לתיעוד בארכיון בית לוחמי הגטאות
0