אווה מוזס זוכרת שהתעוררה באושוויץ-בירקנאו ב-27 בינואר 1945. "היה שקט", נזכרת אווה. "זה היה מאוד מפחיד לקלוט ולחוש בוקר שקט שכזה. חשבנו שאולי זה יהיה היום שבו נהיה חופשיים".
באותו אחר הצהריים הגיעו כוחות סובייטים ששחררו את האסירים הנותרים. בצילומים שצולמו לאחר שחרור המחנה, ניתן לראות את אווה ואחותה התאומה, מרים, צועדות יד ביד החוצה מאושוויץ.
אווה ומרים נולדו בכפר קטן ברומניה בשנת 1934. כשהתאומות היו רק בנות שש, עיירתם סופחה להונגריה. כשהיו בנות 10 היא נכבשה על ידי גרמניה הנאצית. השלטונות ההונגריים והגרמניים שלחו את אווה, מרים, הוריהם ושתי אחיותיהם הגדולות לגטו בעיירה הסמוכה Szilágysomlyó (Simleu Silvaniei) בשנת 1944. משם גורשו לאחר מכן לאושוויץ.
עם הגעתן, אווה ומרים התאומות הופרדו ממשפחתן ונבחרו על ידי רופא האס אס יוזף מנגלה לצורךהניסוי הידוע לשמצה שלו בתאומים. במשך חודשים הן היו נתונות להליכים רפואיים שונים. למרות שחלו במחלה קשה, שתי התאומות שרדו כדי לחזות בשחרור המחנה.
אווה ומרים היו היחידות ממשפחתן הקרובה ששרדו את השואה. לאחר המלחמה הפכו שתיהן פעילות בתנועת הזיכרון לקורבנות מנגלה.
