סיימתי אתמול לקרוא את הספר "חזרה לספרד" סיפור חייו של ניצול השואה, יהודה ספורטה.
כתבה וערכה: רונית קרן
הפקת הספר והוצאה לאור בחסות: המרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון. 2020
הספר מתאר את הדרך הארוכה אותה עשו היהודים בני שאלוניקי , יוון שהחזיקו בדרכון ספרדי וספרך מהווה תיעוד נאמן לסיפורה של הקבוצה שמנתה 367 איש שהקונסול הספרדי סבסטיאן דה רומרו ראדיגלס חסיד אומות העולם, דאג לה וגרם לכך שיהיו במחנה ברגן בלזן רק 6 חודשים..
לילד יהודה ספורטה בן ה5 ולהוריו היה דרכון ספרדי ולכן הגרמנים העבירו אותם ברכבות למחנה ברגן בלזן שם תנאי הכליאה היו קשים וגם סבלו מרעב , כל בוקר נאלץ גם הילד יהודה ספורטה להתייצב במסדרים של הגרמנים :
" בכל יום בצהריים נשמעה פקודה בגרמנית להתייצב למסדר. מיהרנו לעמוד בשורות של חמישה אנשים. אני תמיד בין אבא לאמא. שומר נאצי עבר בין השורות עם כלב לצידו. הכלב היה גבוה ממני והעיניים שלנו נפגשו. פחדתי שהכלב יתנפל עליי ויטרוף אותי.. אמא אפשרה לי לצאת מהצריף במחנה ברגן בלזן רק לעתים רחוקות" .
בתחילת פברואר 1944 בזכות השתדלות של הקונסול הספרדי סבסטיאן דה רומרו ראדיגלס הם הועברו ברכבות לספרד , לעיר ברצלונה. אחרי כמה חודשים הם העפילו בעלייה בלתי ליגאלית דרך נמל פורט סעיד במצרים לא"י ונקלטו בתל אביב. לימים בנו את ביתם בשיכון עולי יוון בתל אביב .
ראו גם :
עדות של יהודה ספורטה יליד 1938 Thessaloniki יוון על הצלת …
0
